מִשְׁלֵי 6
| בני אם ערבת לרעך תקעת לזר כפיך׃ | 1 |
My son, if you have become collateral for your neighbor, if you have struck your hands in pledge for a stranger;
| נוקשת באמרי פיך נלכדת באמרי פיך׃ | 2 |
You are trapped by the words of your mouth. You are ensnared with the words of your mouth.
| עשה זאת אפוא בני והנצל כי באת בכף רעך לך התרפס ורהב רעיך׃ | 3 |
Do this now, my son, and deliver yourself, since you have come into the hand of your neighbor. Go, humble yourself. Press your plea with your neighbor.
| אל תתן שנה לעיניך ותנומה לעפעפיך׃ | 4 |
Give no sleep to your eyes, nor slumber to your eyelids.
| הנצל כצבי מיד וכצפור מיד יקוש׃ | 5 |
Free yourself, like a gazelle from the hand of the hunter, like a bird from the snare of the fowler.
| לך אל נמלה עצל ראה דרכיה וחכם׃ | 6 |
Go to the ant, you sluggard. Consider her ways, and be wise;
| אשר אין לה קצין שטר ומשל׃ | 7 |
which having no chief, overseer, or ruler,
| תכין בקיץ לחמה אגרה בקציר מאכלה׃ | 8 |
provides her bread in the summer, and gathers her food in the harvest.
| עד מתי עצל תשכב מתי תקום משנתך׃ | 9 |
How long will you sleep, sluggard? When will you arise out of your sleep?
| מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב׃ | 10 |
A little sleep, a little slumber, a little folding of the hands to sleep:
| ובא כמהלך ראשך ומחסרך כאיש מגן׃ | 11 |
so your poverty will come as a robber, and your scarcity as an armed man.
| אדם בליעל איש און הולך עקשות פה׃ | 12 |
A worthless person, a man of vain striving of iniquity, is he who walks with a perverse mouth;
| קרץ בעינו מלל ברגלו מרה באצבעתיו׃ | 13 |
who winks with his eyes, who signals with his feet, who motions with his fingers;
| תהפכות בלבו חרש רע בכל עת מדנים ישלח׃ | 14 |
in whose heart is perverseness, who devises evil continually, who always sows discord.
| על כן פתאם יבוא אידו פתע ישבר ואין מרפא׃ | 15 |
Therefore his calamity will come suddenly. He will be broken suddenly, and that without remedy.
| שש הנה שנא יהוה ושבע תועבות נפשו׃ | 16 |
There are six things which Adonai hates; yes, seven which are an abomination to him:
| עינים רמות לשון שקר וידים שפכות דם נקי׃ | 17 |
haughty eyes, a lying tongue, hands that shed innocent blood;
| לב חרש מחשבות און רגלים ממהרות לרוץ לרעה׃ | 18 |
a heart that devises vain striving of iniquity schemes, feet that are swift in running to mischief,
| יפיח כזבים עד שקר ומשלח מדנים בין אחים׃ | 19 |
a false witness who utters lies, and he who sows discord among brothers.
| נצר בני מצות אביך ואל תטש תורת אמך׃ | 20 |
My son, keep your father’s mitzvah ·instruction·, and don’t forsake your mother’s teaching.
| קשרם על לבך תמיד ענדם על גרגרתך׃ | 21 |
Bind them continually on your heart. Tie them around your neck.
| בהתהלכך תנחה אתך בשכבך תשמר עליך והקיצות היא תשיחך׃ | 22 |
When you walk, it will lead you. When you sleep, it will watch over you. When you awake, it will talk with you.
| כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר׃ | 23 |
For the mitzvah ·instruction· is a lamp candle, and the Torah ·Teaching· is light. Reproofs of instruction are the way of life,
| לשמרך מאשת רע מחלקת לשון נכריה׃ | 24 |
to keep you from the immoral woman, from the flattery of the wayward wife’s tongue.
| אל תחמד יפיה בלבבך ואל תקחך בעפעפיה׃ | 25 |
Don’t lust after her beauty in your heart, neither let her captivate you with her eyelids.
| כי בעד אשה זונה עד ככר לחם ואשת איש נפש יקרה תצוד׃ | 26 |
For a prostitute reduces you to a piece of bread. The adulteress hunts for your precious life.
| היחתה איש אש בחיקו ובגדיו לא תשרפנה׃ | 27 |
Can a man scoop fire into his lap, and his clothes not be burned?
| אם יהלך איש על הגחלים ורגליו לא תכוינה׃ | 28 |
Or can one walk on hot coals, and his feet not be scorched?
| כן הבא אל אשת רעהו לא ינקה כל הנגע בה׃ | 29 |
So is he who goes in to his neighbor’s wife. Whoever touches her will not be unpunished.
| לא יבוזו לגנב כי יגנוב למלא נפשו כי ירעב׃ | 30 |
Men don’t despise a thief, if he steals to satisfy himself when he is hungry:
| ונמצא ישלם שבעתים את כל הון ביתו יתן׃ | 31 |
but if he is found, he shall restore seven times. He shall give all the wealth of his house.
| נאף אשה חסר לב משחית נפשו הוא יעשנה׃ | 32 |
He who commits adultery with a woman is void of understanding. He who does it destroys his own soul.
| נגע וקלון ימצא וחרפתו לא תמחה׃ | 33 |
He will get wounds and dishonor. His reproach will not be wiped away.
| כי קנאה חמת גבר ולא יחמול ביום נקם׃ | 34 |
For jealousy arouses the fury of the husband. He won’t spare in the day of vengeance.
| לא ישא פני כל כפר ולא יאבה כי תרבה שחד׃ | 35 |
He won’t regard any ransom, neither will he rest content, though you give many gifts.
