מִשְׁלֵי 6
| בני אם ערבת לרעך תקעת לזר כפיך׃ | 1 |
My son, if thou hast become surety for another, If thou hast stricken hands for another,
| נוקשת באמרי פיך נלכדת באמרי פיך׃ | 2 |
If thou hast become ensnared by the words of thy mouth, If thou hast been caught by the words of thy mouth,
| עשה זאת אפוא בני והנצל כי באת בכף רעך לך התרפס ורהב רעיך׃ | 3 |
Do this now, my son, and rescue thyself, —Since thou hast fallen into the hands of thy neighbor, —Go, prostrate thyself, and be urgent with thy neighbor!
| אל תתן שנה לעיניך ותנומה לעפעפיך׃ | 4 |
Give not sleep to thine eyes, nor slumber to thine eyelids;
| הנצל כצבי מיד וכצפור מיד יקוש׃ | 5 |
Rescue thyself, as a roe from the hand, And as a bird from the hand of the fowler.
| לך אל נמלה עצל ראה דרכיה וחכם׃ | 6 |
Go to the ant, O sluggard! Consider her ways, and be wise!
| אשר אין לה קצין שטר ומשל׃ | 7 |
She hath no governor, Nor overseer, nor ruler;
| תכין בקיץ לחמה אגרה בקציר מאכלה׃ | 8 |
Yet she prepareth in the summer her food, She gathereth in the harvest her meat.
| עד מתי עצל תשכב מתי תקום משנתך׃ | 9 |
How long wilt thou lie in bed, O sluggard? When wilt thou arise from thy sleep?
| מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב׃ | 10 |
“A little sleep, —a little slumber, —A little folding of the hands to rest:”
| ובא כמהלך ראשך ומחסרך כאיש מגן׃ | 11 |
So shall thy poverty come upon thee like a robber, Yea, thy want, as an armed man!
| אדם בליעל איש און הולך עקשות פה׃ | 12 |
A worthless wretch is the unrighteous man, Who walketh with a deceitful mouth;
| קרץ בעינו מלל ברגלו מרה באצבעתיו׃ | 13 |
Who winketh with his eyes, Speaketh with his feet, And teacheth with his fingers.
| תהפכות בלבו חרש רע בכל עת מדנים ישלח׃ | 14 |
Fraud is in his heart; He deviseth mischief continually; He scattereth contentions.
| על כן פתאם יבוא אידו פתע ישבר ואין מרפא׃ | 15 |
Therefore shall calamity come upon him suddenly; In a moment shall he be destroyed, and that without remedy;
| שש הנה שנא יהוה ושבע תועבות נפשו׃ | 16 |
These six things doth the LORD hate; Yea, seven are an abomination to him:
| עינים רמות לשון שקר וידים שפכות דם נקי׃ | 17 |
Lofty eyes, a false tongue, And hands which shed innocent blood;
| לב חרש מחשבות און רגלים ממהרות לרוץ לרעה׃ | 18 |
A heart that contriveth wicked devices; Feet that are swift in running to mischief,
| יפיח כזבים עד שקר ומשלח מדנים בין אחים׃ | 19 |
A false witness, that uttereth lies, And him that soweth discord among brethren.
| נצר בני מצות אביך ואל תטש תורת אמך׃ | 20 |
Keep, O my son! the commandment of thy father, And forsake not the precepts of thy mother!
| קשרם על לבך תמיד ענדם על גרגרתך׃ | 21 |
Bind them continually to thy heart, Tie them around thy neck!
| בהתהלכך תנחה אתך בשכבך תשמר עליך והקיצות היא תשיחך׃ | 22 |
When thou goest forth, they shall guide thee; When thou sleepest, they shall watch over thee; And, when thou awakest, they shall talk with thee.
| כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר׃ | 23 |
For the commandment is a lamp, and instruction a light; Yea, the rebukes of correction lead to life.
| לשמרך מאשת רע מחלקת לשון נכריה׃ | 24 |
They shall guard thee from the evil woman, From the smooth tongue of the unchaste woman.
| אל תחמד יפיה בלבבך ואל תקחך בעפעפיה׃ | 25 |
Desire not her beauty in thy heart, Nor let her catch thee with her eyelids;
| כי בעד אשה זונה עד ככר לחם ואשת איש נפש יקרה תצוד׃ | 26 |
For by a harlot a man is brought to a morsel of bread, And the adulteress layeth snares for the precious life.
| היחתה איש אש בחיקו ובגדיו לא תשרפנה׃ | 27 |
Can a man take fire into his bosom, And his clothes not be burned?
| אם יהלך איש על הגחלים ורגליו לא תכוינה׃ | 28 |
Can one walk upon burning coals, And his feet not be scorched?
| כן הבא אל אשת רעהו לא ינקה כל הנגע בה׃ | 29 |
So is it with him who goeth in to his neighbor's wife; Whoever toucheth her shall not go unpunished.
| לא יבוזו לגנב כי יגנוב למלא נפשו כי ירעב׃ | 30 |
Men do not overlook a thief, Though he steal to satisfy his appetite, when he is hungry;
| ונמצא ישלם שבעתים את כל הון ביתו יתן׃ | 31 |
If found, he must repay sevenfold, And give up all the substance of his house.
| נאף אשה חסר לב משחית נפשו הוא יעשנה׃ | 32 |
Whoso committeth adultery with a woman lacketh understanding; He that doeth it destroyeth himself;
| נגע וקלון ימצא וחרפתו לא תמחה׃ | 33 |
Blows and dishonor shall he get, And his reproach shall not be wiped away.
| כי קנאה חמת גבר ולא יחמול ביום נקם׃ | 34 |
For jealousy is the fury of a man; He will not spare in the day of vengeance;
| לא ישא פני כל כפר ולא יאבה כי תרבה שחד׃ | 35 |
And he will not pay regard to any ransom, Nor be content, though thou offer many gifts.
