מִשְׁלֵי 6

1 בני אם ערבת לרעך תקעת לזר כפיך׃

My son, if thou be surety for thy friend, thou hast engaged fast thy hand to a stranger.

2 נוקשת באמרי פיך נלכדת באמרי פיך׃

Thou art ensnared with the words of thy mouth, and caught with thy own words.

3 עשה זאת אפוא בני והנצל כי באת בכף רעך לך התרפס ורהב רעיך׃

Do therefore, my son, what I say, and deliver thyself: because thou art fallen into the hand of thy neighbour. Run about, make haste, stir up thy friend:

4 אל תתן שנה לעיניך ותנומה לעפעפיך׃

Give not sleep to thy eyes, neither let thy eyelids slumber.

5 הנצל כצבי מיד וכצפור מיד יקוש׃

Deliver thyself as a doe from the hand, and as a bird from the hand of the fowler.

6 לך אל נמלה עצל ראה דרכיה וחכם׃

Go to the ant, O sluggard, and consider her ways, and learn wisdom:

7 אשר אין לה קצין שטר ומשל׃

Which, although she hath no guide, nor master, nor captain,

8 תכין בקיץ לחמה אגרה בקציר מאכלה׃

Provideth her meat for herself in the summer, and gathereth her food in the harvest.

9 עד מתי עצל תשכב מתי תקום משנתך׃

How long wilt thou sleep, O sluggard? when wilt thou rise out of thy sleep?

10 מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב׃

Thou wilt sleep a little, thou wilt slumber a little, thou wilt fold thy hands a little to sleep:

11 ובא כמהלך ראשך ומחסרך כאיש מגן׃

And want shall come upon thee, as a traveller, and poverty as a man armed. But if thou be diligent, thy harvest shall come as a fountain, and want shall flee far from thee.

12 אדם בליעל איש און הולך עקשות פה׃

A man that is an apostate, an unprofitable man, walketh with a perverse mouth,

13 קרץ בעינו מלל ברגלו מרה באצבעתיו׃

He winketh with the eyes, presseth with the foot, speaketh with the finger.

14 תהפכות בלבו חרש רע בכל עת מדנים ישלח׃

With a wicked heart he deviseth evil, and at all times he soweth discord.

15 על כן פתאם יבוא אידו פתע ישבר ואין מרפא׃

To such a one his destruction shall presently come, and he shall suddenly be destroyed, and shall no longer have any remedy.

16 שש הנה שנא יהוה ושבע תועבות נפשו׃

Six things there are, which the Lord hateth, and the seventh his soul detesteth:

17 עינים רמות לשון שקר וידים שפכות דם נקי׃

Haughty eyes, a lying tongue, hands that shed innocent blood,

18 לב חרש מחשבות און רגלים ממהרות לרוץ לרעה׃

A heart that deviseth wicked plots, feet that are swift to run into mischief,

19 יפיח כזבים עד שקר ומשלח מדנים בין אחים׃

A deceitful witness that uttereth lies, and him that soweth discord among brethren.

20 נצר בני מצות אביך ואל תטש תורת אמך׃

My son, beep the commandments of thy father, and forsake not the law of thy mother.

21 קשרם על לבך תמיד ענדם על גרגרתך׃

Bind them in thy heart continually, and put them about thy neck.

22 בהתהלכך תנחה אתך בשכבך תשמר עליך והקיצות היא תשיחך׃

When thou walkest, let them go with thee: when thou sleepest, let them keep thee; and when thou awakest, talk with them.

23 כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר׃

Because the commandment is a lamp, and the law a light, and reproofs of instruction are the way of life:

24 לשמרך מאשת רע מחלקת לשון נכריה׃

That they may keep thee from the evil woman, and from the flattering tongue of the stranger.

25 אל תחמד יפיה בלבבך ואל תקחך בעפעפיה׃

Let not thy heart covet her beauty, be not caught with her winks:

26 כי בעד אשה זונה עד ככר לחם ואשת איש נפש יקרה תצוד׃

For the price of a harlot is scarce one loaf: but the woman catcheth the precious soul of a man.

27 היחתה איש אש בחיקו ובגדיו לא תשרפנה׃

Can a man hide fire in his bosom, and his garments not burn?

28 אם יהלך איש על הגחלים ורגליו לא תכוינה׃

Or can he walk upon hot coals, and his feet not be burnt?

29 כן הבא אל אשת רעהו לא ינקה כל הנגע בה׃

So he that goeth in to his neighbour’s wife, shall not be clean when he shall touch her.

30 לא יבוזו לגנב כי יגנוב למלא נפשו כי ירעב׃

The fault is not so great when a man hath stolen: for he stealeth to fill his hungry soul:

31 ונמצא ישלם שבעתים את כל הון ביתו יתן׃

And if he be taken he shall restore sevenfold, and shall give up all the substance of his house.

32 נאף אשה חסר לב משחית נפשו הוא יעשנה׃

But he that is an adulterer, for the folly of his heart shall destroy his own soul:

33 נגע וקלון ימצא וחרפתו לא תמחה׃

He gathereth to himself shame and dishonour, and his reproach shall not be blotted out:

34 כי קנאה חמת גבר ולא יחמול ביום נקם׃

Because the jealousy and rage of the husband will not spare in the day of revenge,

35 לא ישא פני כל כפר ולא יאבה כי תרבה שחד׃

Nor will he yield to any man’s prayers, nor will he accept for satisfaction ever so many gifts.