מִשְׁלֵי 5
| בני לחכמתי הקשיבה לתבונתי הט אזנך׃ | 1 |
| לשמר מזמות ודעת שפתיך ינצרו׃ | 2 |
| כי נפת תטפנה שפתי זרה וחלק משמן חכה׃ | 3 |
| ואחריתה מרה כלענה חדה כחרב פיות׃ | 4 |
| רגליה ירדות מות שאול צעדיה יתמכו׃ (Sheol h7585) | 5 |
| ארח חיים פן תפלס נעו מעגלתיה לא תדע׃ | 6 |
| ועתה בנים שמעו לי ואל תסורו מאמרי פי׃ | 7 |
| הרחק מעליה דרכך ואל תקרב אל פתח ביתה׃ | 8 |
| פן תתן לאחרים הודך ושנתיך לאכזרי׃ | 9 |
| פן ישבעו זרים כחך ועצביך בבית נכרי׃ | 10 |
| ונהמת באחריתך בכלות בשרך ושארך׃ | 11 |
| ואמרת איך שנאתי מוסר ותוכחת נאץ לבי׃ | 12 |
| ולא שמעתי בקול מורי ולמלמדי לא הטיתי אזני׃ | 13 |
| כמעט הייתי בכל רע בתוך קהל ועדה׃ | 14 |
| שתה מים מבורך ונזלים מתוך בארך׃ | 15 |
| יפוצו מעינתיך חוצה ברחבות פלגי מים׃ | 16 |
| יהיו לך לבדך ואין לזרים אתך׃ | 17 |
| יהי מקורך ברוך ושמח מאשת נעורך׃ | 18 |
| אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירוך בכל עת באהבתה תשגה תמיד׃ | 19 |
| ולמה תשגה בני בזרה ותחבק חק נכריה׃ | 20 |
| כי נכח עיני יהוה דרכי איש וכל מעגלתיו מפלס׃ | 21 |
| עוונותיו ילכדנו את הרשע ובחבלי חטאתו יתמך׃ | 22 |
| הוא ימות באין מוסר וברב אולתו ישגה׃ | 23 |
