< מִשְׁלֵי 5 >
בני לחכמתי הקשיבה לתבונתי הט אזנך׃ | 1 |
Fili mi, attende ad sapientiam meam, et prudentiæ meæ inclina aurem tuam,
לשמר מזמות ודעת שפתיך ינצרו׃ | 2 |
ut custodias cogitationes, et disciplinam labia tua conservent. Ne attendas fallaciæ mulieris.
כי נפת תטפנה שפתי זרה וחלק משמן חכה׃ | 3 |
Favus enim distillans labia meretricis, et nitidius oleo guttur eius.
ואחריתה מרה כלענה חדה כחרב פיות׃ | 4 |
Novissima autem illius amara quasi absinthium, et acuta quasi gladius biceps.
רגליה ירדות מות שאול צעדיה יתמכו׃ (Sheol ) | 5 |
Pedes eius descendunt in mortem, et ad inferos gressus illius penetrant. (Sheol )
ארח חיים פן תפלס נעו מעגלתיה לא תדע׃ | 6 |
Per semitam vitæ non ambulant, vagi sunt gressus eius, et investigabiles.
ועתה בנים שמעו לי ואל תסורו מאמרי פי׃ | 7 |
Nunc ergo fili mi audi me, et ne recedas a verbis oris mei.
הרחק מעליה דרכך ואל תקרב אל פתח ביתה׃ | 8 |
Longe fac ab ea viam tuam, et ne appropinques foribus domus eius.
פן תתן לאחרים הודך ושנתיך לאכזרי׃ | 9 |
Ne des alienis honorem tuum, et annos tuos crudeli.
פן ישבעו זרים כחך ועצביך בבית נכרי׃ | 10 |
Ne forte implentur extranei viribus tuis, et labores tui sint in domo aliena,
ונהמת באחריתך בכלות בשרך ושארך׃ | 11 |
et gemas in novissimis, quando consumseris carnes tuas et corpus tuum, et dicas:
ואמרת איך שנאתי מוסר ותוכחת נאץ לבי׃ | 12 |
Cur detestatus sum disciplinam, et increpationibus non acquievit cor meum,
ולא שמעתי בקול מורי ולמלמדי לא הטיתי אזני׃ | 13 |
nec audivi vocem docentium me, et magistris non inclinavi aurem meam?
כמעט הייתי בכל רע בתוך קהל ועדה׃ | 14 |
Pene fui in omni malo, in medio ecclesiæ et synagogæ.
שתה מים מבורך ונזלים מתוך בארך׃ | 15 |
Bibe aquam de cisterna tua, et fluenta putei tui:
יפוצו מעינתיך חוצה ברחבות פלגי מים׃ | 16 |
Deriventur fontes tui foras, et in plateis aquas tuas divide.
יהיו לך לבדך ואין לזרים אתך׃ | 17 |
Habeto eas solus, nec sint alieni participes tui.
יהי מקורך ברוך ושמח מאשת נעורך׃ | 18 |
Sit vena tua benedicta, et lætare cum muliere adolescentiæ tuæ:
אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירוך בכל עת באהבתה תשגה תמיד׃ | 19 |
cerva charissima, et gratissimus hinnulus. Ubera eius inebrient te in omni tempore, in amore eius delectare iugiter.
ולמה תשגה בני בזרה ותחבק חק נכריה׃ | 20 |
Quare seduceris fili mi ab aliena, et foveris in sinu alterius?
כי נכח עיני יהוה דרכי איש וכל מעגלתיו מפלס׃ | 21 |
Respicit Dominus vias hominis, et omnes gressus eius considerat.
עוונותיו ילכדנו את הרשע ובחבלי חטאתו יתמך׃ | 22 |
Iniquitates suas capiunt impium, et funibus peccatorum suorum constringitur.
הוא ימות באין מוסר וברב אולתו ישגה׃ | 23 |
Ipse morietur, quia non habuit disciplinam, et in multitudine stultitiæ suæ decipietur.