מִשְׁלֵי 5
| בני לחכמתי הקשיבה לתבונתי הט אזנך׃ | 1 |
Mein Sohn, merke auf meine Weisheit und leihe meiner Einsicht dein Ohr,
| לשמר מזמות ודעת שפתיך ינצרו׃ | 2 |
um Besonnenheit zu beobachten und damit deine Lippen Erkenntnis bewahren.
| כי נפת תטפנה שפתי זרה וחלק משמן חכה׃ | 3 |
Denn von Honigseim triefen die Lippen der fremden Frau, und glätter als Öl ist ihr Gaumen;
| ואחריתה מרה כלענה חדה כחרב פיות׃ | 4 |
aber zuletzt ist sie bitter wie Wermut, scharf wie ein zweischneidiges Schwert.
| רגליה ירדות מות שאול צעדיה יתמכו׃ (Sheol h7585) | 5 |
Ihre Füße steigen zum Tode hinab, ihre Schritte sind geradeswegs zur Unterwelt gerichtet. (Sheol h7585)
| ארח חיים פן תפלס נעו מעגלתיה לא תדע׃ | 6 |
Damit du nicht den Weg des Lebens einschlägst, sind ihre Bahnen unstet, ohne daß du es merkst.
| ועתה בנים שמעו לי ואל תסורו מאמרי פי׃ | 7 |
Nun denn, mein Sohn, höre auf mich und weiche nicht ab von den Worten meines Mundes!
| הרחק מעליה דרכך ואל תקרב אל פתח ביתה׃ | 8 |
Halte deinen Weg fern von ihr und nahe dich nicht der Tür ihres Hauses,
| פן תתן לאחרים הודך ושנתיך לאכזרי׃ | 9 |
damit du nicht anderen deine Ehre hingeben mußt und (den Ertrag) deiner Jahre einem unerbittlichen (Rächer);
| פן ישבעו זרים כחך ועצביך בבית נכרי׃ | 10 |
damit nicht Fremde sich an deinem Vermögen sättigen und dein mühsam Erworbenes nicht in das Haus eines andern kommt,
| ונהמת באחריתך בכלות בשרך ושארך׃ | 11 |
und du nicht schließlich seufzen mußt, wenn dir Leib und Fleisch dahingeschwunden ist,
| ואמרת איך שנאתי מוסר ותוכחת נאץ לבי׃ | 12 |
und du klagen mußt: »Ach, warum habe ich die Zucht gehaßt, und warum hat mein Herz die Warnung mißachtet!
| ולא שמעתי בקול מורי ולמלמדי לא הטיתי אזני׃ | 13 |
Warum habe ich nicht auf die Stimme meiner Lehrer gehört und meinen Erziehern kein Gehör geschenkt!
| כמעט הייתי בכל רע בתוך קהל ועדה׃ | 14 |
Beinahe wäre ich ganz ins Verderben geraten inmitten der Gerichtsversammlung und in der Gemeinde!«
| שתה מים מבורך ונזלים מתוך בארך׃ | 15 |
Trinke Wasser nur aus deiner eigenen Zisterne und Quellwasser aus deinem eigenen Born!
| יפוצו מעינתיך חוצה ברחבות פלגי מים׃ | 16 |
Sollen deine Quellen sich auf die Straße ergießen, deine Wasserbäche auf die freien Plätze?
| יהיו לך לבדך ואין לזרים אתך׃ | 17 |
Nein, dir allein sollen sie angehören und keinem Fremden neben dir.
| יהי מקורך ברוך ושמח מאשת נעורך׃ | 18 |
Dein Brunnquell möge gesegnet sein, daß du am Weibe deiner Jugend dich erfreust!
| אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירוך בכל עת באהבתה תשגה תמיד׃ | 19 |
Das liebreizende Reh, die anmutige Gazelle – ihr Busen möge dich allezeit ergötzen, in ihrer Liebe sei immerdar trunken!
| ולמה תשגה בני בזרה ותחבק חק נכריה׃ | 20 |
Denn warum wolltest du, mein Sohn, an einer Fremden dich ergötzen und den Busen einer anderen umarmen? –
| כי נכח עיני יהוה דרכי איש וכל מעגלתיו מפלס׃ | 21 |
Denn vor den Augen des HERRN liegen die Wege eines jeden offen da, und auf alle seine Pfade gibt er acht.
| עוונותיו ילכדנו את הרשע ובחבלי חטאתו יתמך׃ | 22 |
Die eigenen Verschuldungen fangen ihn, den Gottlosen, und durch die Bande seiner Sünde wird er festgehalten.
| הוא ימות באין מוסר וברב אולתו ישגה׃ | 23 |
Sterben wird ein solcher infolge des Mangels an Zucht und ob seiner großen Torheit zum Sturz hintaumeln.
