מִשְׁלֵי 5
| בני לחכמתי הקשיבה לתבונתי הט אזנך׃ | 1 |
Mon fils, sois attentif à ma sagesse, et prête l’oreille à mon intelligence,
| לשמר מזמות ודעת שפתיך ינצרו׃ | 2 |
afin que tu conserves la réflexion, et que tes lèvres gardent la science.
| כי נפת תטפנה שפתי זרה וחלק משמן חכה׃ | 3 |
Car les lèvres de l’étrangère distillent le miel, et son palais est plus doux que l’huile.
| ואחריתה מרה כלענה חדה כחרב פיות׃ | 4 |
Mais à la fin elle est amère comme l’absinthe, aiguë comme un glaive à deux tranchants.
| רגליה ירדות מות שאול צעדיה יתמכו׃ (Sheol h7585) | 5 |
Ses pieds descendent vers la mort, ses pas vont droit au schéol. (Sheol h7585)
| ארח חיים פן תפלס נעו מעגלתיה לא תדע׃ | 6 |
Elle ne considère pas le chemin de la vie, ses pas s’en vont incertains elle ne sait où.
| ועתה בנים שמעו לי ואל תסורו מאמרי פי׃ | 7 |
Et maintenant, mes fils, écoutez-moi, et ne vous écartez pas des paroles de ma bouche.
| הרחק מעליה דרכך ואל תקרב אל פתח ביתה׃ | 8 |
Eloigne d’auprès d’elle ton chemin, ne t’approche pas de la porte de sa maison,
| פן תתן לאחרים הודך ושנתיך לאכזרי׃ | 9 |
de peur que tu ne livres à d’autres la fleur de ta jeunesse, et tes années au tyran cruel;
| פן ישבעו זרים כחך ועצביך בבית נכרי׃ | 10 |
de peur que des étrangers ne se rassasient de tes biens, et que le fruit de ton travail ne passe dans la maison d’autrui;
| ונהמת באחריתך בכלות בשרך ושארך׃ | 11 |
de peur que tu ne gémisses à la fin, quand ta chair et ton corps seront consumés,
| ואמרת איך שנאתי מוסר ותוכחת נאץ לבי׃ | 12 |
et que tu ne dises: Comment donc ai-je pu haïr la correction, et comment mon cœur a-t-il dédaigné la réprimande?
| ולא שמעתי בקול מורי ולמלמדי לא הטיתי אזני׃ | 13 |
Comment ai-je pu ne pas écouter la voix de mes maîtres, ne pas prêter l’oreille à ceux qui m’instruisaient?
| כמעט הייתי בכל רע בתוך קהל ועדה׃ | 14 |
J’ai failli en venir au comble du malheur, au milieu du peuple et de l’assemblée.
| שתה מים מבורך ונזלים מתוך בארך׃ | 15 |
Bois l’eau de ta citerne, les ruisseaux qui sortent de ton puits.
| יפוצו מעינתיך חוצה ברחבות פלגי מים׃ | 16 |
Que tes sources se répandent au dehors, que tes ruisseaux coulent sur les places publiques!
| יהיו לך לבדך ואין לזרים אתך׃ | 17 |
Qu’ils soient pour toi seul, et non pour des étrangers avec toi!
| יהי מקורך ברוך ושמח מאשת נעורך׃ | 18 |
Que ta source soit bénie, et mets ta joie dans la femme de ta jeunesse.
| אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירוך בכל עת באהבתה תשגה תמיד׃ | 19 |
Biche charmante, gracieuse gazelle, — que ses charmes t’enivrent en tout temps, sois toujours épris de son amour!
| ולמה תשגה בני בזרה ותחבק חק נכריה׃ | 20 |
Pourquoi, mon fils, t’éprendrais-tu d’une étrangère, et embrasserais-tu le sein d’une inconnue?
| כי נכח עיני יהוה דרכי איש וכל מעגלתיו מפלס׃ | 21 |
Car devant les yeux de Yahweh sont les voies de l’homme, il considère tous ses sentiers.
| עוונותיו ילכדנו את הרשע ובחבלי חטאתו יתמך׃ | 22 |
Le méchant est pris dans ses propres iniquités, il est saisi par les liens de son péché.
| הוא ימות באין מוסר וברב אולתו ישגה׃ | 23 |
Il mourra faute de correction, il sera trompé par l’excès de sa folie.
