מִשְׁלֵי 5

1 בני לחכמתי הקשיבה לתבונתי הט אזנך׃

My son! Give attention to my wisdom, Incline your ear to my understanding,

2 לשמר מזמות ודעת שפתיך ינצרו׃

To observe thoughtfulness, And your lips keep knowledge.

3 כי נפת תטפנה שפתי זרה וחלק משמן חכה׃

For the lips of a strange woman drop honey, And her mouth [is] smoother than oil,

4 ואחריתה מרה כלענה חדה כחרב פיות׃

And her latter end [is] bitter as wormwood, Sharp as a sword [with] mouths.

5 רגליה ירדות מות שאול צעדיה יתמכו׃ (Sheol h7585)

Her feet are going down to death, Her steps take hold of Sheol. (Sheol h7585)

6 ארח חיים פן תפלס נעו מעגלתיה לא תדע׃

The path of life—lest you ponder, Her paths have moved—you do not know.

7 ועתה בנים שמעו לי ואל תסורו מאמרי פי׃

And now, you sons, listen to me, And do not turn from sayings of my mouth.

8 הרחק מעליה דרכך ואל תקרב אל פתח ביתה׃

Keep your way far from off her, And do not come near to the opening of her house,

9 פן תתן לאחרים הודך ושנתיך לאכזרי׃

Lest you give your splendor to others, And your years to the fierce,

10 פן ישבעו זרים כחך ועצביך בבית נכרי׃

Lest strangers be filled [with] your power, And your labors in the house of a stranger,

11 ונהמת באחריתך בכלות בשרך ושארך׃

And you have howled in your latter end, In the consumption of your flesh and your food,

12 ואמרת איך שנאתי מוסר ותוכחת נאץ לבי׃

And have said, “How I have hated instruction, And my heart has despised reproof,

13 ולא שמעתי בקול מורי ולמלמדי לא הטיתי אזני׃

And I have not listened to the voice of my teachers, And have not inclined my ear to my teachers.

14 כמעט הייתי בכל רע בתוך קהל ועדה׃

As a little thing I have been all evil, In the midst of an assembly and a congregation.”

15 שתה מים מבורך ונזלים מתוך בארך׃

Drink waters out of your own cistern, Even flowing ones out of your own well.

16 יפוצו מעינתיך חוצה ברחבות פלגי מים׃

Let your fountains be scattered abroad, In broad places streams of waters.

17 יהיו לך לבדך ואין לזרים אתך׃

Let them be to you for yourself, And not to strangers with you.

18 יהי מקורך ברוך ושמח מאשת נעורך׃

Let your fountain be blessed, And rejoice because of the wife of your youth,

19 אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירוך בכל עת באהבתה תשגה תמיד׃

A doe of loves, and a roe of grace! Let her loves satisfy you at all times, Magnify yourself in her love continually.

20 ולמה תשגה בני בזרה ותחבק חק נכריה׃

And why do you magnify yourself, My son, with a stranger? And embrace the bosom of a strange woman?

21 כי נכח עיני יהוה דרכי איש וכל מעגלתיו מפלס׃

For the ways of each are before the eyes of YHWH, And He is pondering all his paths.

22 עוונותיו ילכדנו את הרשע ובחבלי חטאתו יתמך׃

His own iniquities capture the wicked, And he is holden with the ropes of his sin.

23 הוא ימות באין מוסר וברב אולתו ישגה׃

He dies without instruction, And magnifies himself in the abundance of his folly!