מִשְׁלֵי 5

1 בני לחכמתי הקשיבה לתבונתי הט אזנך׃

My son, attend to my wisdom, and bow your ear to my understanding:

2 לשמר מזמות ודעת שפתיך ינצרו׃

That you may regard discretion, and that your lips may keep knowledge.

3 כי נפת תטפנה שפתי זרה וחלק משמן חכה׃

For the lips of a strange woman drop as an honeycomb, and her mouth is smoother than oil:

4 ואחריתה מרה כלענה חדה כחרב פיות׃

But her end is bitter as wormwood, sharp as a two-edged sword.

5 רגליה ירדות מות שאול צעדיה יתמכו׃ (Sheol h7585)

Her feet go down to death; her steps take hold on hell. (Sheol h7585)

6 ארח חיים פן תפלס נעו מעגלתיה לא תדע׃

Lest you should ponder the path of life, her ways are moveable, that you can not know them.

7 ועתה בנים שמעו לי ואל תסורו מאמרי פי׃

Hear me now therefore, O you children, and depart not from the words of my mouth.

8 הרחק מעליה דרכך ואל תקרב אל פתח ביתה׃

Remove your way far from her, and come not near the door of her house:

9 פן תתן לאחרים הודך ושנתיך לאכזרי׃

Lest you give your honor to others, and your years to the cruel:

10 פן ישבעו זרים כחך ועצביך בבית נכרי׃

Lest strangers be filled with your wealth; and your labors be in the house of a stranger;

11 ונהמת באחריתך בכלות בשרך ושארך׃

And you mourn at the last, when your flesh and your body are consumed,

12 ואמרת איך שנאתי מוסר ותוכחת נאץ לבי׃

And say, How have I hated instruction, and my heart despised reproof;

13 ולא שמעתי בקול מורי ולמלמדי לא הטיתי אזני׃

And have not obeyed the voice of my teachers, nor inclined my ear to them that instructed me!

14 כמעט הייתי בכל רע בתוך קהל ועדה׃

I was almost in all evil in the middle of the congregation and assembly.

15 שתה מים מבורך ונזלים מתוך בארך׃

Drink waters out of your own cistern, and running waters out of your own well.

16 יפוצו מעינתיך חוצה ברחבות פלגי מים׃

Let your fountains be dispersed abroad, and rivers of waters in the streets.

17 יהיו לך לבדך ואין לזרים אתך׃

Let them be only your own, and not strangers’ with you.

18 יהי מקורך ברוך ושמח מאשת נעורך׃

Let your fountain be blessed: and rejoice with the wife of your youth.

19 אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירוך בכל עת באהבתה תשגה תמיד׃

Let her be as the loving hind and pleasant roe; let her breasts satisfy you at all times; and be you ravished always with her love.

20 ולמה תשגה בני בזרה ותחבק חק נכריה׃

And why will you, my son, be ravished with a strange woman, and embrace the bosom of a stranger?

21 כי נכח עיני יהוה דרכי איש וכל מעגלתיו מפלס׃

For the ways of man are before the eyes of the LORD, and he ponders all his goings.

22 עוונותיו ילכדנו את הרשע ובחבלי חטאתו יתמך׃

His own iniquities shall take the wicked himself, and he shall be held with the cords of his sins.

23 הוא ימות באין מוסר וברב אולתו ישגה׃

He shall die without instruction; and in the greatness of his folly he shall go astray.