מִשְׁלֵי 5

1 בני לחכמתי הקשיבה לתבונתי הט אזנך׃

[My] son, attend to my wisdom, and apply your ear to my words;

2 לשמר מזמות ודעת שפתיך ינצרו׃

that you may keep good understanding, and the discretion of my lips gives you a charge. Give no heed to a worthless woman;

3 כי נפת תטפנה שפתי זרה וחלק משמן חכה׃

for honey drops from the lips of a harlot, who for a season pleases your palate:

4 ואחריתה מרה כלענה חדה כחרב פיות׃

but afterwards you will find her more bitter than gall, and sharper than a two-edged sword.

5 רגליה ירדות מות שאול צעדיה יתמכו׃ (Sheol h7585)

For the feet of folly lead those who deal with her down to the grave with death; and her steps are not established. (Sheol h7585)

6 ארח חיים פן תפלס נעו מעגלתיה לא תדע׃

For she goes not upon the paths of life; but her ways are slippery, and not easily known.

7 ועתה בנים שמעו לי ואל תסורו מאמרי פי׃

Now then, [my] son, hear me, and make not my words of none effect.

8 הרחק מעליה דרכך ואל תקרב אל פתח ביתה׃

Remove your way far from her; draw not near to the doors of her house:

9 פן תתן לאחרים הודך ושנתיך לאכזרי׃

lest you give away your life to others, and your substance to the merciless:

10 פן ישבעו זרים כחך ועצביך בבית נכרי׃

lest strangers be filled with your strength, and your labours come into the houses of strangers;

11 ונהמת באחריתך בכלות בשרך ושארך׃

And you repent at last, when the flesh of your body is consumed,

12 ואמרת איך שנאתי מוסר ותוכחת נאץ לבי׃

and you shall say, How have I hated instruction, and my heart avoided reproofs!

13 ולא שמעתי בקול מורי ולמלמדי לא הטיתי אזני׃

I heard not the voice of him that instructed me, and taught me, neither did I apply mine ear.

14 כמעט הייתי בכל רע בתוך קהל ועדה׃

I was almost in all evil in the midst of the congregation and assembly.

15 שתה מים מבורך ונזלים מתוך בארך׃

Drink waters out of your own vessels, and out of your own springing wells.

16 יפוצו מעינתיך חוצה ברחבות פלגי מים׃

Let not waters out of your fountain be spilt by you, but let your waters go into your streets.

17 יהיו לך לבדך ואין לזרים אתך׃

Let them be only your own, and let no stranger partake with you.

18 יהי מקורך ברוך ושמח מאשת נעורך׃

Let your fountain of water be [truly] your own; and rejoice with the wife of your youth.

19 אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירוך בכל עת באהבתה תשגה תמיד׃

Let [your] loving hart and your graceful colt company with you, and let her be considered your own, and be with you at all times; for ravished with her love you shall be greatly increased.

20 ולמה תשגה בני בזרה ותחבק חק נכריה׃

Be not intimate with a strange woman, neither fold yourself in the arms of a woman not your own.

21 כי נכח עיני יהוה דרכי איש וכל מעגלתיו מפלס׃

For the ways of a man are before the eyes of God, and he looks on all his paths.

22 עוונותיו ילכדנו את הרשע ובחבלי חטאתו יתמך׃

Iniquities ensnare a man, and every one is bound in the chains of his own sins.

23 הוא ימות באין מוסר וברב אולתו ישגה׃

Such a man dies with the uninstructed; and he is cast forth from the abundance of his own substance, and has perished through folly.