< מִשְׁלֵי 5 >

בני לחכמתי הקשיבה לתבונתי הט אזנך׃ 1
Synu můj, pozoruj moudrosti mé, k opatrnosti mé nakloň ucha svého,
לשמר מזמות ודעת שפתיך ינצרו׃ 2
Abys ostříhal prozřetelnosti, a rtové tvoji šetřili umění.
כי נפת תטפנה שפתי זרה וחלק משמן חכה׃ 3
Nebo rtové cizí ženy strdí tekou, a měkčejší nad olej ústa její.
ואחריתה מרה כלענה חדה כחרב פיות׃ 4
Poslední pak věci její hořké jsou jako pelyněk, ostré jako meč na obě straně ostrý.
רגליה ירדות מות שאול צעדיה יתמכו׃ (Sheol h7585) 5
Nohy její sstupují k smrti, krokové její hrob uchvacují. (Sheol h7585)
ארח חיים פן תפלס נעו מעגלתיה לא תדע׃ 6
Stezku života snad bys zvážiti chtěl? Vrtkéť jsou cesty její, neseznáš.
ועתה בנים שמעו לי ואל תסורו מאמרי פי׃ 7
Protož, synové, poslechněte mne, a neodstupujte od řečí úst mých.
הרחק מעליה דרכך ואל תקרב אל פתח ביתה׃ 8
Vzdal od ní cestu svou, a nepřibližuj se ke dveřím domu jejího,
פן תתן לאחרים הודך ושנתיך לאכזרי׃ 9
Abys snad nedal jiným slávy své, a let svých ukrutnému,
פן ישבעו זרים כחך ועצביך בבית נכרי׃ 10
Aby se nenasytili cizí úsilím tvým, a práce tvá nezůstala v domě cizím.
ונהמת באחריתך בכלות בשרך ושארך׃ 11
I řval bys naposledy, když bys zhubil tělo své a čerstvost svou,
ואמרת איך שנאתי מוסר ותוכחת נאץ לבי׃ 12
A řekl bys: Jak jsem nenáviděl cvičení, a domlouváním pohrdalo srdce mé,
ולא שמעתי בקול מורי ולמלמדי לא הטיתי אזני׃ 13
A neposlouchal jsem hlasu vyučujících mne, a k učitelům svým nenaklonil jsem ucha svého!
כמעט הייתי בכל רע בתוך קהל ועדה׃ 14
O málo, že jsem nevlezl ve všecko zlé u prostřed shromáždění a zástupu.
שתה מים מבורך ונזלים מתוך בארך׃ 15
Pí vodu z čisterny své, a prameny z prostředku vrchoviště svého.
יפוצו מעינתיך חוצה ברחבות פלגי מים׃ 16
Nechť se rozlévají studnice tvé ven, a potůčkové vod na ulice.
יהיו לך לבדך ואין לזרים אתך׃ 17
Měj je sám sobě, a ne cizí s tebou.
יהי מקורך ברוך ושמח מאשת נעורך׃ 18
Budiž požehnaný pramen tvůj, a vesel se z manželky mladosti své.
אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירוך בכל עת באהבתה תשגה תמיד׃ 19
Laně milostné a srny utěšené; prsy její ať tě opojují všelikého času, v milování jejím kochej se ustavičně.
ולמה תשגה בני בזרה ותחבק חק נכריה׃ 20
Nebo proč bys se kochal, synu můj, v cizí, a objímal život postranní,
כי נכח עיני יהוה דרכי איש וכל מעגלתיו מפלס׃ 21
Poněvadž před očima Hospodinovýma jsou cesty člověka, a on všecky stezky jeho váží?
עוונותיו ילכדנו את הרשע ובחבלי חטאתו יתמך׃ 22
Nepravosti vlastní jímají bezbožníka takového, a v provazích hříchu svého uvázne.
הוא ימות באין מוסר וברב אולתו ישגה׃ 23
Takovýť umře, proto že nepřijímal cvičení, a ve množství bláznovství svého blouditi bude.

< מִשְׁלֵי 5 >