מִשְׁלֵי 4

1 שמעו בנים מוסר אב והקשיבו לדעת בינה׃

שִׁמְעוּ בָנִים מוּסַר אָב וְהַקְשִׁיבוּ לָדַעַת בִּינָֽה׃

2 כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזבו׃

כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם תּוֹרָתִי אַֽל־תַּעֲזֹֽבוּ׃

3 כי בן הייתי לאבי רך ויחיד לפני אמי׃

כִּֽי־בֵן הָיִיתִי לְאָבִי רַךְ וְיָחִיד לִפְנֵי אִמִּֽי׃

4 וירני ויאמר לי יתמך דברי לבך שמר מצותי וחיה׃

וַיֹּרֵנִי וַיֹּאמֶר לִי יִֽתְמׇךְ־דְּבָרַי לִבֶּךָ שְׁמֹר מִצְוֺתַי וֶחְיֵֽה׃

5 קנה חכמה קנה בינה אל תשכח ואל תט מאמרי פי׃

קְנֵה חׇכְמָה קְנֵה בִינָה אַל־תִּשְׁכַּח וְאַל־תֵּט מֵאִמְרֵי־פִֽי׃

6 אל תעזבה ותשמרך אהבה ותצרך׃

אַל־תַּעַזְבֶהָ וְתִשְׁמְרֶךָּ אֱהָבֶהָ וְתִצְּרֶֽךָּ׃

7 ראשית חכמה קנה חכמה ובכל קנינך קנה בינה׃

רֵאשִׁית חׇכְמָה קְנֵה חׇכְמָה וּבְכׇל־קִנְיָנְךָ קְנֵה בִינָֽה׃

8 סלסלה ותרוממך תכבדך כי תחבקנה׃

סַלְסְלֶהָ וּֽתְרוֹמְמֶךָּ תְּכַבֵּדְךָ כִּי תְחַבְּקֶֽנָּה׃

9 תתן לראשך לוית חן עטרת תפארת תמגנך׃

תִּתֵּן לְרֹאשְׁךָ לִוְיַת־חֵן עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת תְּמַגְּנֶֽךָּ׃

10 שמע בני וקח אמרי וירבו לך שנות חיים׃

שְׁמַע בְּנִי וְקַח אֲמָרָי וְיִרְבּוּ לְךָ שְׁנוֹת חַיִּֽים׃

11 בדרך חכמה הרתיך הדרכתיך במעגלי ישר׃

בְּדֶרֶךְ חׇכְמָה הֹרֵיתִיךָ הִדְרַכְתִּיךָ בְּמַעְגְּלֵי־יֹֽשֶׁר׃

12 בלכתך לא יצר צעדך ואם תרוץ לא תכשל׃

בְּֽלֶכְתְּךָ לֹא־יֵצַר צַעֲדֶךָ וְאִם־תָּרוּץ לֹא תִכָּשֵֽׁל׃

13 החזק במוסר אל תרף נצרה כי היא חייך׃

הַחֲזֵק בַּמּוּסָר אַל־תֶּרֶף נִצְּרֶהָ כִּי־הִיא חַיֶּֽיךָ׃

14 בארח רשעים אל תבא ואל תאשר בדרך רעים׃

בְּאֹרַח רְשָׁעִים אַל־תָּבֹא וְאַל־תְּאַשֵּׁר בְּדֶרֶךְ רָעִֽים׃

15 פרעהו אל תעבר בו שטה מעליו ועבור׃

פְּרָעֵהוּ אַל־תַּעֲבׇר־בּוֹ שְׂטֵה מֵעָלָיו וַעֲבֹֽר׃

16 כי לא ישנו אם לא ירעו ונגזלה שנתם אם לא יכשולו׃

כִּי לֹא יִֽשְׁנוּ אִם־לֹא יָרֵעוּ וְֽנִגְזְלָה שְׁנָתָם אִם־לֹא (יכשולו) [יַכְשִֽׁילוּ]׃

17 כי לחמו לחם רשע ויין חמסים ישתו׃

כִּי לָחֲמוּ לֶחֶם רֶשַׁע וְיֵין חֲמָסִים יִשְׁתּֽוּ׃

18 וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום׃

וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ הוֹלֵךְ וָאוֹר עַד־נְכוֹן הַיּֽוֹם׃

19 דרך רשעים כאפלה לא ידעו במה יכשלו׃

דֶּרֶךְ רְשָׁעִים כָּאֲפֵלָה לֹא יָדְעוּ בַּמֶּה יִכָּשֵֽׁלוּ׃

20 בני לדברי הקשיבה לאמרי הט אזנך׃

בְּנִי לִדְבָרַי הַקְשִׁיבָה לַאֲמָרַי הַט־אׇזְנֶֽךָ׃

21 אל יליזו מעיניך שמרם בתוך לבבך׃

אַל־יַלִּיזוּ מֵעֵינֶיךָ שׇׁמְרֵם בְּתוֹךְ לְבָבֶֽךָ׃

22 כי חיים הם למצאיהם ולכל בשרו מרפא׃

כִּֽי־חַיִּים הֵם לְמֹצְאֵיהֶם וּֽלְכׇל־בְּשָׂרוֹ מַרְפֵּֽא׃

23 מכל משמר נצר לבך כי ממנו תוצאות חיים׃

מִֽכׇּל־מִשְׁמָר נְצֹר לִבֶּךָ כִּֽי־מִמֶּנּוּ תּוֹצְאוֹת חַיִּֽים׃

24 הסר ממך עקשות פה ולזות שפתים הרחק ממך׃

הָסֵר מִמְּךָ עִקְּשׁוּת פֶּה וּלְזוּת שְׂפָתַיִם הַרְחֵק מִמֶּֽךָּ׃

25 עיניך לנכח יביטו ועפעפיך יישרו נגדך׃

עֵינֶיךָ לְנֹכַח יַבִּיטוּ וְעַפְעַפֶּיךָ יַיְשִׁרוּ נֶגְדֶּֽךָ׃

26 פלס מעגל רגלך וכל דרכיך יכנו׃

פַּלֵּס מַעְגַּל רַגְלֶךָ וְֽכׇל־דְּרָכֶיךָ יִכֹּֽנוּ׃

27 אל תט ימין ושמאול הסר רגלך מרע׃

אַֽל־תֵּט־יָמִין וּשְׂמֹאול הָסֵר רַגְלְךָ מֵרָֽע׃