מִשְׁלֵי 31

1 דברי למואל מלך משא אשר יסרתו אמו׃

Detta är Konung Lemuels ord, den lära, som honom hans moder lärde.

2 מה ברי ומה בר בטני ומה בר נדרי׃

Ack! min utkorade; ack! du mins lifs son; ack! min önskade son.

3 אל תתן לנשים חילך ודרכיך למחות מלכין׃

Låt icke qvinnor få dina förmågo, och gack icke de vägar, der Konungar förderfva sig på.

4 אל למלכים למואל אל למלכים שתו יין ולרוזנים או שכר׃

O! icke Konungom, Lemuel; gif icke Konungom vin dricka, eller Förstom starka drycker;

5 פן ישתה וישכח מחקק וישנה דין כל בני עני׃

Att de icke dricka, och förgäta rätthetena, och förvända de elända menniskors sak.

6 תנו שכר לאובד ויין למרי נפש׃

Gif starka drycker dem som förgöras skola, och vin bedröfvadom själom;

7 ישתה וישכח רישו ועמלו לא יזכר עוד׃

Att de måga dricka, och förgäta sina vedermödo, och icke mer ihågkomma sin jämmer.

8 פתח פיך לאלם אל דין כל בני חלוף׃

Låt din mun upp för de dumbar, och för allas deras sak, som förlåtne äro.

9 פתח פיך שפט צדק ודין עני ואביון׃

Låt din mun upp, och döm rätt, och hämnas den elända och fattiga.

10 אשת חיל מי ימצא ורחק מפנינים מכרה׃

Hvilkom en dygdelig qvinna beskärd är, hon är mycket ädlare, än aldrakosteligaste perlor.

11 בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר׃

Hennes mans hjerta tör förlåta sig uppå henne, och bergning skall honom icke fattas.

12 גמלתהו טוב ולא רע כל ימי חייה׃

Hon gör honom ljuft, och icke ledt, i alla sina lifsdagar.

13 דרשה צמר ופשתים ותעש בחפץ כפיה׃

Hon brukar sig på ull och lin, och arbetar gerna med sina händer.

14 היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה׃

Hon är såsom ett köpmanskepp, som sina bergning fjerranefter hemtar.

15 ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה וחק לנערתיה׃

Hon står om nattene upp, och gifver sitt husfolk mat, och sina tjenarinnor deras del.

16 זממה שדה ותקחהו מפרי כפיה נטע כרם׃

Hon tänker på en åker, och köper honom; och planterar en vingård af sina händers frukt.

17 חגרה בעוז מתניה ותאמץ זרעותיה׃

Hon gjordar sina länder fast, och stärker sina armar.

18 טעמה כי טוב סחרה לא יכבה בליל נרה׃

Hon märker, hvar hennes handel kan hafva förkofring; hennes lykta utsläckes icke om nattena.

19 ידיה שלחה בכישור וכפיה תמכו פלך׃

Hon räcker ut sina hand till rocken, och hennes finger fatta tenen.

20 כפה פרשה לעני וידיה שלחה לאביון׃

Hon utsträcker sina händer till den fattiga, och räcker sina hand dem torftiga.

21 לא תירא לביתה משלג כי כל ביתה לבש שנים׃

Hon fruktar icke sino huse för snö; ty hela hennes hus hafver dubbel kläder.

22 מרבדים עשתה לה שש וארגמן לבושה׃

Hon gör sig täcken; hvitt silke, och purpur är hennes kläde.

23 נודע בשערים בעלה בשבתו עם זקני ארץ׃

Hennes man är prisad i portomen, när han sitter när landsens äldsta.

24 סדין עשתה ותמכר וחגור נתנה לכנעני׃

Hon gör en kjortel, och säljer honom; ett bälte får hon krämarenom.

25 עז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון׃

Hennes prydning är, att hon renlig och flitig är; och framdeles skall hon le.

26 פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה׃

Hon upplåter sin mun med vishet, och på hennes tungo är täckelig lära.

27 צופיה הליכות ביתה ולחם עצלות לא תאכל׃

Hon ser till, huru det i hennes hus tillstår, och äter icke sitt bröd i lättja.

28 קמו בניה ויאשרוה בעלה ויהללה׃

Hennes söner komma upp, och prisa henne saliga; hennes man lofvar henne.

29 רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כלנה׃

Många döttrar samka rikedom; men du öfvergår dem alla.

30 שקר החן והבל היפי אשה יראת יהוה היא תתהלל׃

Täckeligt och dägelig vara är intet; en qvinna, som Herran fruktar, den skall man lofva.

31 תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה׃

Hon skall rosad varda af sina händers frukt, och hennes gerningar skola lofva henne i portomen.