< מִשְׁלֵי 31 >

דברי למואל מלך משא אשר יסרתו אמו׃ 1
Palabras del rey Lemuel, La profecía que le enseñó su madre:
מה ברי ומה בר בטני ומה בר נדרי׃ 2
¿Qué te diré, hijo mío? ¡Oh, hijo de mi vientre! ¿Qué te diré, hijo de mis votos?
אל תתן לנשים חילך ודרכיך למחות מלכין׃ 3
No des tu fuerza a las mujeres, Ni tus caminos al que destruye a los reyes.
אל למלכים למואל אל למלכים שתו יין ולרוזנים או שכר׃ 4
No es de reyes, oh Lemuel, Ni es de los reyes beber vino, Ni de los gobernantes el licor.
פן ישתה וישכח מחקק וישנה דין כל בני עני׃ 5
No sea que al beber, olviden lo que se decretó, Y perviertan el derecho de todos los afligidos.
תנו שכר לאובד ויין למרי נפש׃ 6
Den el licor fuerte al desfallecido, Y el vino a los de ánimo amargado,
ישתה וישכח רישו ועמלו לא יזכר עוד׃ 7
Para que beban y olviden su necesidad, Y ya no se acuerden de su miseria.
פתח פיך לאלם אל דין כל בני חלוף׃ 8
Abre tu boca a favor del mudo, Defiende la causa de todos los abandonados.
פתח פיך שפט צדק ודין עני ואביון׃ 9
Abre tu boca, juzga con justicia Y defiende al pobre y al necesitado.
אשת חיל מי ימצא ורחק מפנינים מכרה׃ 10
Mujer virtuosa, ¿quién la hallará? Porque su estima sobrepasa largamente a la de las piedras preciosas.
בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר׃ 11
El corazón de su esposo está confiado en ella, Y no carecerá de ganancias.
גמלתהו טוב ולא רע כל ימי חייה׃ 12
Ella le dará bien y no mal Todos los días de su vida.
דרשה צמר ופשתים ותעש בחפץ כפיה׃ 13
Busca la lana y el lino, Y diligentemente trabaja con sus manos.
היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה׃ 14
Es como la nave del mercader, Que trae su pan desde lejos.
ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה וחק לנערתיה׃ 15
Se levanta cuando aún es noche, Da alimento a su familia, Y la porción asignada a sus criadas.
זממה שדה ותקחהו מפרי כפיה נטע כרם׃ 16
Evalúa un campo y lo compra, Y del fruto de sus manos planta una viña.
חגרה בעוז מתניה ותאמץ זרעותיה׃ 17
Ciñe con firmeza su cintura, Y esfuerza sus brazos.
טעמה כי טוב סחרה לא יכבה בליל נרה׃ 18
Ve que sus negocios van bien. Su lámpara no se apaga de noche.
ידיה שלחה בכישור וכפיה תמכו פלך׃ 19
Aplica sus manos a la rueca, Y sus dedos manejan el huso.
כפה פרשה לעני וידיה שלחה לאביון׃ 20
Extiende su mano al pobre, Sí, alarga sus manos al necesitado.
לא תירא לביתה משלג כי כל ביתה לבש שנים׃ 21
No tiene temor por su familia a causa de la nieve, Porque toda su familia lleva ropas dobles de color escarlata.
מרבדים עשתה לה שש וארגמן לבושה׃ 22
Teje tapices para sí. De lino fino y púrpura es su vestido.
נודע בשערים בעלה בשבתו עם זקני ארץ׃ 23
Su esposo es conocido en la puerta Cuando se sienta con los ancianos de la tierra.
סדין עשתה ותמכר וחגור נתנה לכנעני׃ 24
[Ella] hace ropa de lino y la vende, Y provee cinturones al mercader.
עז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון׃ 25
Está vestida de fuerza y dignidad, Y sonríe ante el mañana.
פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה׃ 26
Abre su boca con sabiduría, Y la ley de la clemencia está en su lengua.
צופיה הליכות ביתה ולחם עצלות לא תאכל׃ 27
Vigila la marcha de su casa, Y no come su pan de ociosidad.
קמו בניה ויאשרוה בעלה ויהללה׃ 28
Sus hijos crecen, y la consideran inmensamente feliz, Su esposo también la alaba y dice:
רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כלנה׃ 29
Muchas mujeres hicieron el bien, Pero tú las superaste a todas.
שקר החן והבל היפי אשה יראת יהוה היא תתהלל׃ 30
Engañosa es la gracia y vana la hermosura, La mujer que teme a Yavé será alabada.
תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה׃ 31
¡Denle del fruto de sus manos, Y que sus mismas obras la alaben en la puerta!

< מִשְׁלֵי 31 >