מִשְׁלֵי 31
| דברי למואל מלך משא אשר יסרתו אמו׃ | 1 |
Verba Lamuelis regis. Visio qua erudivit eum mater sua.
| מה ברי ומה בר בטני ומה בר נדרי׃ | 2 |
[Quid, dilecte mi? quid, dilecte uteri mei? quid, dilecte votorum meorum?
| אל תתן לנשים חילך ודרכיך למחות מלכין׃ | 3 |
Ne dederis mulieribus substantiam tuam, et divitias tuas ad delendos reges.
| אל למלכים למואל אל למלכים שתו יין ולרוזנים או שכר׃ | 4 |
Noli regibus, o Lamuel, noli regibus dare vinum, quia nullum secretum est ubi regnat ebrietas;
| פן ישתה וישכח מחקק וישנה דין כל בני עני׃ | 5 |
et ne forte bibant, et obliviscantur judiciorum, et mutent causam filiorum pauperis.
| תנו שכר לאובד ויין למרי נפש׃ | 6 |
Date siceram mœrentibus, et vinum his qui amaro sunt animo.
| ישתה וישכח רישו ועמלו לא יזכר עוד׃ | 7 |
Bibant, et obliviscantur egestatis suæ, et doloris sui non recordentur amplius.
| פתח פיך לאלם אל דין כל בני חלוף׃ | 8 |
Aperi os tuum muto, et causis omnium filiorum qui pertranseunt.
| פתח פיך שפט צדק ודין עני ואביון׃ | 9 |
Aperi os tuum, decerne quod justum est, et judica inopem et pauperem.]
| אשת חיל מי ימצא ורחק מפנינים מכרה׃ | 10 |
[Mulierem fortem quis inveniet? procul et de ultimis finibus pretium ejus.
| בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר׃ | 11 |
Confidit in ea cor viri sui, et spoliis non indigebit.
| גמלתהו טוב ולא רע כל ימי חייה׃ | 12 |
Reddet ei bonum, et non malum, omnibus diebus vitæ suæ.
| דרשה צמר ופשתים ותעש בחפץ כפיה׃ | 13 |
Quæsivit lanam et linum, et operata est consilia manuum suarum.
| היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה׃ | 14 |
Facta est quasi navis institoris, de longe portans panem suum.
| ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה וחק לנערתיה׃ | 15 |
Et de nocte surrexit, deditque prædam domesticis suis, et cibaria ancillis suis.
| זממה שדה ותקחהו מפרי כפיה נטע כרם׃ | 16 |
Consideravit agrum, et emit eum; de fructu manuum suarum plantavit vineam.
| חגרה בעוז מתניה ותאמץ זרעותיה׃ | 17 |
Accinxit fortitudine lumbos suos, et roboravit brachium suum.
| טעמה כי טוב סחרה לא יכבה בליל נרה׃ | 18 |
Gustavit, et vidit quia bona est negotiatio ejus; non extinguetur in nocte lucerna ejus.
| ידיה שלחה בכישור וכפיה תמכו פלך׃ | 19 |
Manum suam misit ad fortia, et digiti ejus apprehenderunt fusum.
| כפה פרשה לעני וידיה שלחה לאביון׃ | 20 |
Manum suam aperuit inopi, et palmas suas extendit ad pauperem.
| לא תירא לביתה משלג כי כל ביתה לבש שנים׃ | 21 |
Non timebit domui suæ a frigoribus nivis; omnes enim domestici ejus vestiti sunt duplicibus.
| מרבדים עשתה לה שש וארגמן לבושה׃ | 22 |
Stragulatam vestem fecit sibi; byssus et purpura indumentum ejus.
| נודע בשערים בעלה בשבתו עם זקני ארץ׃ | 23 |
Nobilis in portis vir ejus, quando sederit cum senatoribus terræ.
| סדין עשתה ותמכר וחגור נתנה לכנעני׃ | 24 |
Sindonem fecit, et vendidit, et cingulum tradidit Chananæo.
| עז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון׃ | 25 |
Fortitudo et decor indumentum ejus, et ridebit in die novissimo.
| פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה׃ | 26 |
Os suum aperuit sapientiæ, et lex clementiæ in lingua ejus.
| צופיה הליכות ביתה ולחם עצלות לא תאכל׃ | 27 |
Consideravit semitas domus suæ, et panem otiosa non comedit.
| קמו בניה ויאשרוה בעלה ויהללה׃ | 28 |
Surrexerunt filii ejus, et beatissimam prædicaverunt; vir ejus, et laudavit eam.
| רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כלנה׃ | 29 |
Multæ filiæ congregaverunt divitias; tu supergressa es universas.
| שקר החן והבל היפי אשה יראת יהוה היא תתהלל׃ | 30 |
Fallax gratia, et vana est pulchritudo: mulier timens Dominum, ipsa laudabitur.
| תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה׃ | 31 |
Date ei de fructu manuum suarum, et laudent eam in portis opera ejus.]
