מִשְׁלֵי 31
| דברי למואל מלך משא אשר יסרתו אמו׃ | 1 |
Worte Lemuels, des Königs; Ausspruch, womit seine Mutter ihn unterwies:
| מה ברי ומה בר בטני ומה בר נדרי׃ | 2 |
Was, mein Sohn, und was, Sohn meines Leibes, und was, Sohn meiner Gelübde?
| אל תתן לנשים חילך ודרכיך למחות מלכין׃ | 3 |
Gib nicht den Weibern deine Kraft, noch deine Wege den Verderberinnen der Könige.
| אל למלכים למואל אל למלכים שתו יין ולרוזנים או שכר׃ | 4 |
Nicht für Könige ziemt es sich, Lemuel, nicht für Könige, Wein zu trinken, noch für Fürsten, zu fragen: Wo ist starkes Getränk?
| פן ישתה וישכח מחקק וישנה דין כל בני עני׃ | 5 |
damit er nicht trinke und des Vorgeschriebenen vergesse, und verdrehe die Rechtssache aller Kinder des Elends. -
| תנו שכר לאובד ויין למרי נפש׃ | 6 |
Gebet starkes Getränk dem Umkommenden, und Wein denen, die betrübter Seele sind:
| ישתה וישכח רישו ועמלו לא יזכר עוד׃ | 7 |
er trinke, und vergesse seine Armut und gedenke seiner Mühsal nicht mehr.
| פתח פיך לאלם אל דין כל בני חלוף׃ | 8 |
Tue deinen Mund auf für den Stummen, für die Rechtssache aller Unglücklichen.
| פתח פיך שפט צדק ודין עני ואביון׃ | 9 |
Tue deinen Mund auf, richte gerecht, und schaffe Recht dem Elenden und dem Dürftigen.
| אשת חיל מי ימצא ורחק מפנינים מכרה׃ | 10 |
Ein wackeres Weib, wer wird es finden? Denn ihr Wert steht weit über Korallen.
| בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר׃ | 11 |
Das Herz ihres Mannes vertraut auf sie, und an Ausbeute wird es ihm nicht fehlen.
| גמלתהו טוב ולא רע כל ימי חייה׃ | 12 |
Sie erweist ihm Gutes und nichts Böses alle Tage ihres Lebens.
| דרשה צמר ופשתים ותעש בחפץ כפיה׃ | 13 |
Sie sucht Wolle und Flachs, und arbeitet dann mit Lust ihrer Hände.
| היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה׃ | 14 |
Sie ist Kaufmannsschiffen gleich, von fernher bringt sie ihr Brot herbei.
| ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה וחק לנערתיה׃ | 15 |
Und sie steht auf, wenn es noch Nacht ist, und bestimmt die Speise für ihr Haus und das Tagewerk für ihre Mägde.
| זממה שדה ותקחהו מפרי כפיה נטע כרם׃ | 16 |
Sie sinnt auf ein Feld und erwirbt es; von der Frucht ihrer Hände pflanzt sie einen Weinberg.
| חגרה בעוז מתניה ותאמץ זרעותיה׃ | 17 |
Sie gürtet ihre Lenden mit Kraft und stärkt ihre Arme.
| טעמה כי טוב סחרה לא יכבה בליל נרה׃ | 18 |
Sie erfährt, daß ihr Erwerb gut ist: des Nachts geht ihr Licht nicht aus;
| ידיה שלחה בכישור וכפיה תמכו פלך׃ | 19 |
sie legt ihre Hände an den Spinnrocken, und ihre Finger erfassen die Spindel.
| כפה פרשה לעני וידיה שלחה לאביון׃ | 20 |
Sie breitet ihre Hand aus zu dem Elenden und streckt ihre Hände dem Dürftigen entgegen.
| לא תירא לביתה משלג כי כל ביתה לבש שנים׃ | 21 |
Sie fürchtet für ihr Haus den Schnee nicht, denn ihr ganzes Haus ist in Karmesin gekleidet.
| מרבדים עשתה לה שש וארגמן לבושה׃ | 22 |
Sie verfertigt sich Teppiche; Byssus und Purpur sind ihr Gewand.
| נודע בשערים בעלה בשבתו עם זקני ארץ׃ | 23 |
Ihr Mann ist bekannt in den Toren, indem er sitzt bei den Ältesten des Landes.
| סדין עשתה ותמכר וחגור נתנה לכנעני׃ | 24 |
Sie verfertigt Hemden und verkauft sie, und Gürtel liefert sie dem Kaufmann.
| עז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון׃ | 25 |
Macht und Hoheit sind ihr Gewand, und so lacht sie des künftigen Tages.
| פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה׃ | 26 |
Sie tut ihren Mund auf mit Weisheit, und liebreiche Lehre ist auf ihrer Zunge.
| צופיה הליכות ביתה ולחם עצלות לא תאכל׃ | 27 |
Sie überwacht die Vorgänge in ihrem Hause und ißt nicht das Brot der Faulheit.
| קמו בניה ויאשרוה בעלה ויהללה׃ | 28 |
Ihre Söhne stehen auf und preisen sie glücklich, ihr Mann steht auf und rühmt sie:
| רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כלנה׃ | 29 |
“Viele Töchter haben wacker gehandelt, du aber hast sie alle übertroffen!”
| שקר החן והבל היפי אשה יראת יהוה היא תתהלל׃ | 30 |
Die Anmut ist Trug, und die Schönheit Eitelkeit; ein Weib, das Jehova fürchtet, sie wird gepriesen werden.
| תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה׃ | 31 |
Gebet ihr von der Frucht ihrer Hände; und in den Toren mögen ihre Werke sie preisen!
