מִשְׁלֵי 31
| דברי למואל מלך משא אשר יסרתו אמו׃ | 1 |
Fia Lemuel ƒe nyawo, nyagblɔɖi si dadaa fiae lae nye esi:
| מה ברי ומה בר בטני ומה בר נדרי׃ | 2 |
“Oo vinye, O nye dɔmevi, O nye adzɔgbeɖevi,
| אל תתן לנשים חילך ודרכיך למחות מלכין׃ | 3 |
Mègagblẽ wò ŋusẽ ɖe nyɔnuwo ŋu kple wò lãmeka ɖe ame siwo gblẽa fiawo dome la ŋu o.
| אל למלכים למואל אל למלכים שתו יין ולרוזנים או שכר׃ | 4 |
“O Lemuel, esia menye fiawo tɔ o, menye fiawo tɔ be woano wain o eye menye dziɖulawo tɔ be woadzro aha sesẽ o.
| פן ישתה וישכח מחקק וישנה דין כל בני עני׃ | 5 |
Ne menye nenema o la, woamu aha aŋlɔ nu si sea gblɔ la be eye woaxɔ ablɔɖe le ame siwo wote ɖe anyi la si.
| תנו שכר לאובד ויין למרי נפש׃ | 6 |
Tsɔ aha muame na ame siwo le tsɔtsrɔ̃m kple wain na ane siwo le nuxaxa me,
| ישתה וישכח רישו ועמלו לא יזכר עוד׃ | 7 |
na woanoe aŋlɔ woƒe ahedada be eye womagaɖo ŋku woƒe hiãtuame dzi akpɔ o.
| פתח פיך לאלם אל דין כל בני חלוף׃ | 8 |
“Ƒo nu ɖe ame siwo mate ŋu aƒo nu ɖe wo ɖokui nu o la nu eye nàʋli amemanɔsitɔwo ƒe ablɔɖe ta.
| פתח פיך שפט צדק ודין עני ואביון׃ | 9 |
Ƒo nu eye nàdrɔ̃ ʋɔnu dzɔdzɔe, ʋli ame dahewo kple hiãtɔwo ƒe ablɔɖe ta.”
| אשת חיל מי ימצא ורחק מפנינים מכרה׃ | 10 |
Ame ka akpɔ srɔ̃nyɔnu si ƒe agbe dze ame ŋu? Exɔ asi wu adzagba.
| בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר׃ | 11 |
Srɔ̃a kana ɖe edzi blibo eye nu sia nu si ŋu asixɔxɔ le la mevena le egbɔ o.
| גמלתהו טוב ולא רע כל ימי חייה׃ | 12 |
Le nyɔnu sia ƒe agbemeŋkekewo katã me la, ehea nyui ko vɛ, ke menye vɔ̃ o.
| דרשה צמר ופשתים ותעש בחפץ כפיה׃ | 13 |
Edia ɖetifu kple avemeka eye wòwɔa dɔ kple eƒe asiwo faa.
| היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה׃ | 14 |
Ele abe asiʋu ene eye wòhea nuɖuɖu tso didiƒe vaa aƒee.
| ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה וחק לנערתיה׃ | 15 |
Efɔna ne ŋu mekpɔ ke o, edia nuɖuɖu na eƒe ƒometɔwo eye wòmaa dɔ na eƒe dɔlanyɔnuwo.
| זממה שדה ותקחהו מפרי כפיה נטע כרם׃ | 16 |
Ebua ta me le agble ŋu eye wòƒlenɛ, eɖena tso eƒe nukpɔkpɔwo me tsɔna dea waingblee.
| חגרה בעוז מתניה ותאמץ זרעותיה׃ | 17 |
Ewɔa dɔ kple ŋkubiã eye eƒe alɔwo sẽna ɖe eƒe dɔwo ŋu.
| טעמה כי טוב סחרה לא יכבה בליל נרה׃ | 18 |
Ekpɔa egbɔ be yeƒe asitsatsa ɖe vi geɖe eye yeƒe akaɖi metsina le zã me o.
| ידיה שלחה בכישור וכפיה תמכו פלך׃ | 19 |
Ɖetifutreti le eƒe asi me eye wòtsɔa eƒe asibidɛwo léa ɖetitrekekee.
| כפה פרשה לעני וידיה שלחה לאביון׃ | 20 |
Eʋua asi na ame dahewo eye wòdoa asi ɖe hiãtɔwo gbɔ.
| לא תירא לביתה משלג כי כל ביתה לבש שנים׃ | 21 |
Ne snodzaɣi ɖo la, mevɔ̃na ɖe eƒe aƒekɔ nu o elabena wo katã tsyɔ kuntru dzĩ.
| מרבדים עשתה לה שש וארגמן לבושה׃ | 22 |
Elɔ̃a abadzivɔ na eƒe aba eye wòdoa aklala biɖibiɖi ƒe awu kple awu blɔ.
| נודע בשערים בעלה בשבתו עם זקני ארץ׃ | 23 |
Wodea bubu srɔ̃a ŋu le dua ƒe agbonu ne enɔ anyigba la dzi dumegãwo dome.
| סדין עשתה ותמכר וחגור נתנה לכנעני׃ | 24 |
Etɔa aklala biɖibiɖi ƒe awuwo dzrana eye wòdzraa alidziblanu na asitsalawo.
| עז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון׃ | 25 |
Edo ŋusẽ kple bubu abe awu ene eye ate ŋu ako ŋkeke siwo gbɔna.
| פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה׃ | 26 |
Eƒoa nu kple nunya eye nufiame anukwaretɔ le eƒe aɖe dzi.
| צופיה הליכות ביתה ולחם עצלות לא תאכל׃ | 27 |
Ekpɔa eƒe aƒekɔ ƒe nyawo gbɔ nyuie eye meɖua kuviabolo o.
| קמו בניה ויאשרוה בעלה ויהללה׃ | 28 |
Viawo tsona yɔnɛ be yayratɔ, nenemae srɔ̃a hã yɔnɛ, hekafunɛ be,
| רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כלנה׃ | 29 |
“‘Nyɔnu siwo wɔa nu ɖɔʋuwo la li fũu, gake wò la, èƒo wo katã ta.’
| שקר החן והבל היפי אשה יראת יהוה היא תתהלל׃ | 30 |
Nyonyo la, beblee, eye tugbedzedze nu hã va yina kaba; gake woakafu nyɔnu si vɔ̃a Yehowa.
| תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה׃ | 31 |
Mitsɔ fetu si wòdze na la nɛ, eye eƒe dɔwɔwɔwo ahe kafukafu vɛ nɛ le dua ƒe agbowo nu.”
