< מִשְׁלֵי 31 >

דברי למואל מלך משא אשר יסרתו אמו׃ 1
The words of King Lemuel—an instruction his mother taught him.
מה ברי ומה בר בטני ומה בר נדרי׃ 2
What, my son? What is it, son of my womb? What do you want, son of my vows?
אל תתן לנשים חילך ודרכיך למחות מלכין׃ 3
Do not give your strength to women, or your ways to those who destroy kings.
אל למלכים למואל אל למלכים שתו יין ולרוזנים או שכר׃ 4
It is not for kings, Lemuel, it is not for kings to drink wine, or for rulers to crave strong drink,
פן ישתה וישכח מחקק וישנה דין כל בני עני׃ 5
because when they drink they forget what has been decreed, and pervert the rights of all the afflicted.
תנו שכר לאובד ויין למרי נפש׃ 6
Give strong drink to a person who is perishing and wine to those in bitter distress.
ישתה וישכח רישו ועמלו לא יזכר עוד׃ 7
He will drink and he will forget his poverty and he will not remember his trouble.
פתח פיך לאלם אל דין כל בני חלוף׃ 8
Speak for those who cannot speak, for the causes of all who are perishing.
פתח פיך שפט צדק ודין עני ואביון׃ 9
Speak out and judge by the measure of what is right and plead the cause of poor and needy people.
אשת חיל מי ימצא ורחק מפנינים מכרה׃ 10
Who can find a capable wife? Her value is far more than jewels.
בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר׃ 11
The heart of her husband trusts in her, and he will never be poor.
גמלתהו טוב ולא רע כל ימי חייה׃ 12
She does good things for him and not evil all the days of her life.
דרשה צמר ופשתים ותעש בחפץ כפיה׃ 13
She selects wool and flax, and works with the delight of her hands.
היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה׃ 14
She is like the merchant ships; she brings her food from far away.
ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה וחק לנערתיה׃ 15
She rises while it is night and gives food to her household, and she distributes the work for her female servants.
זממה שדה ותקחהו מפרי כפיה נטע כרם׃ 16
She considers a field and buys it, with the fruit of her hands she plants a vineyard.
חגרה בעוז מתניה ותאמץ זרעותיה׃ 17
She dresses herself with strength and makes her arms strong.
טעמה כי טוב סחרה לא יכבה בליל נרה׃ 18
She perceives what will make a good profit for her; all night long her lamp is not extinguished.
ידיה שלחה בכישור וכפיה תמכו פלך׃ 19
She puts her hands on the spindle, and she holds the twisting thread.
כפה פרשה לעני וידיה שלחה לאביון׃ 20
She reaches out with her hand to poor people; she reaches out with her hands to needy people.
לא תירא לביתה משלג כי כל ביתה לבש שנים׃ 21
She is not afraid of the snow for her household, for all her household are clothed in scarlet.
מרבדים עשתה לה שש וארגמן לבושה׃ 22
She makes coverings for her bed, and she wears clothes of fine purple linen.
נודע בשערים בעלה בשבתו עם זקני ארץ׃ 23
Her husband is known at the gates, when he sits with the elders of the land.
סדין עשתה ותמכר וחגור נתנה לכנעני׃ 24
She makes linen garments and sells them, and she supplies sashes to the merchants.
עז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון׃ 25
She is clothed with strength and honor, and she laughs at the time to come.
פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה׃ 26
She opens her mouth with wisdom and the law of kindness is on her tongue.
צופיה הליכות ביתה ולחם עצלות לא תאכל׃ 27
She watches over the ways of her household and does not eat the bread of idleness.
קמו בניה ויאשרוה בעלה ויהללה׃ 28
Her children rise up and call her blessed, and her husband praises her, saying,
רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כלנה׃ 29
“Many women have done well, but you surpassed them all.”
שקר החן והבל היפי אשה יראת יהוה היא תתהלל׃ 30
Elegance is deceptive, beauty is vain, but a woman who fears Yahweh, she will be praised.
תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה׃ 31
Give her the fruit of her hands and let her works praise her in the gates.

< מִשְׁלֵי 31 >