מִשְׁלֵי 31
| דברי למואל מלך משא אשר יסרתו אמו׃ | 1 |
The words of king Lemuel; the revelation which his mother taught him.
| מה ברי ומה בר בטני ומה בר נדרי׃ | 2 |
“Oh, my son! Oh, son of my womb! Oh, son of my vows!
| אל תתן לנשים חילך ודרכיך למחות מלכין׃ | 3 |
Don’t give your strength to women, nor your ways to that which destroys kings.
| אל למלכים למואל אל למלכים שתו יין ולרוזנים או שכר׃ | 4 |
It is not for kings, Lemuel; it is not for kings to drink wine; nor for princes to say, ‘Where is strong drink?’
| פן ישתה וישכח מחקק וישנה דין כל בני עני׃ | 5 |
lest they drink, and forget the law, and pervert the justice due to anyone who is afflicted.
| תנו שכר לאובד ויין למרי נפש׃ | 6 |
Give strong drink to him who is ready to perish; and wine to the bitter in soul:
| ישתה וישכח רישו ועמלו לא יזכר עוד׃ | 7 |
Let him drink, and forget his poverty, and remember his misery no more.
| פתח פיך לאלם אל דין כל בני חלוף׃ | 8 |
Open your mouth for the mute, in the cause of all who are left desolate.
| פתח פיך שפט צדק ודין עני ואביון׃ | 9 |
Open your mouth, judge righteously, and serve justice to the poor and needy.”
| אשת חיל מי ימצא ורחק מפנינים מכרה׃ | 10 |
א (Woman-virtuous) Who can find a worthy woman? For her price is far above rubies.
| בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר׃ | 11 |
בּ (Trusts) Her husband trusts in her from his heart, and she will prove a great asset to him.
| גמלתהו טוב ולא רע כל ימי חייה׃ | 12 |
גּ (Does) She does him good, and not harm, all the days of her life.
| דרשה צמר ופשתים ותעש בחפץ כפיה׃ | 13 |
דּ (Seeks) She seeks wool and flax, and works eagerly with her hands.
| היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה׃ | 14 |
ה (She) She is like the merchant ships. She brings her bread from afar.
| ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה וחק לנערתיה׃ | 15 |
ו (Rises) She rises also while it is yet night, gives food to her household, and chokim ·portions· for her servant girls.
| זממה שדה ותקחהו מפרי כפיה נטע כרם׃ | 16 |
ז (Considers) She considers a field, and buys it. With the fruit of her hands, she plants a vineyard.
| חגרה בעוז מתניה ותאמץ זרעותיה׃ | 17 |
ח (Grids) She arms her waist with strength, and makes her arms strong.
| טעמה כי טוב סחרה לא יכבה בליל נרה׃ | 18 |
ט (Perceives) She perceives that her merchandise is profitable. Her lamp does not go out by night.
| ידיה שלחה בכישור וכפיה תמכו פלך׃ | 19 |
י (Hands) She lays her hands to the distaff, and her hands hold the spindle.
| כפה פרשה לעני וידיה שלחה לאביון׃ | 20 |
כּ (Hands) She opens her arms to the poor; yes, she extends her hands to the needy.
| לא תירא לביתה משלג כי כל ביתה לבש שנים׃ | 21 |
ל (Not-afraid) She is not afraid of the snow for her household; for all her household are clothed with scarlet.
| מרבדים עשתה לה שש וארגמן לבושה׃ | 22 |
מ (Coverings) She makes for herself carpets of tapestry. Her clothing is fine linen and purple.
| נודע בשערים בעלה בשבתו עם זקני ארץ׃ | 23 |
נ (Known) Her husband is respected in the gates, when he sits among the elders of the land.
| סדין עשתה ותמכר וחגור נתנה לכנעני׃ | 24 |
ס (linen) She makes linen garments and sells them, and delivers sashes to the merchant.
| עז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון׃ | 25 |
ע (Strength) Strength and dignity are her clothing. She laughs at the time to come.
| פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה׃ | 26 |
פּ (Mouth) She opens her mouth with wisdom. Instructions of chesed ·loving-kindness· is on her tongue.
| צופיה הליכות ביתה ולחם עצלות לא תאכל׃ | 27 |
צ (Looks) She looks well to the ways of her household, and does not eat the bread of idleness.
| קמו בניה ויאשרוה בעלה ויהללה׃ | 28 |
ק (Rise up) Her children rise up and call her blessed. Her husband too, as he praises her:
| רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כלנה׃ | 29 |
ר (Many) “Many women have done noble things, but you excel them all.”
| שקר החן והבל היפי אשה יראת יהוה היא תתהלל׃ | 30 |
שׁ (Deceitful) Chen ·Charm, Grace· is deceitful, and beauty is vain; but a woman who fears Adonai, she shall be praised.
| תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה׃ | 31 |
תּ (Give) Give her of the fruit of her hands! Let her works speak her praise at the city gates!
