< מִשְׁלֵי 31 >
דברי למואל מלך משא אשר יסרתו אמו׃ | 1 |
The words of king Lemuel; the oracle which his mother taught him.
מה ברי ומה בר בטני ומה בר נדרי׃ | 2 |
"Oh, my son. Oh, son of my womb. Oh, son of my vows.
אל תתן לנשים חילך ודרכיך למחות מלכין׃ | 3 |
Do not give your strength to women, nor your ways to that which destroys kings.
אל למלכים למואל אל למלכים שתו יין ולרוזנים או שכר׃ | 4 |
It is not for kings, O Lemuel, it is not for kings to drink wine, or for princes to take strong drink,
פן ישתה וישכח מחקק וישנה דין כל בני עני׃ | 5 |
lest they drink, and forget the decree, and pervert the justice due to anyone who is afflicted.
תנו שכר לאובד ויין למרי נפש׃ | 6 |
Give strong drink to him who is ready to perish; and wine to the bitter in soul:
ישתה וישכח רישו ועמלו לא יזכר עוד׃ | 7 |
Let him drink, and forget his poverty, and remember his misery no more.
פתח פיך לאלם אל דין כל בני חלוף׃ | 8 |
Open your mouth for the mute, in the cause of all who are left desolate.
פתח פיך שפט צדק ודין עני ואביון׃ | 9 |
Open your mouth, judge righteously, and serve justice to the poor and needy."
אשת חיל מי ימצא ורחק מפנינים מכרה׃ | 10 |
Who can find a worthy woman? For her price is far above rubies.
בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר׃ | 11 |
The heart of her husband trusts in her. He shall have no lack of gain.
גמלתהו טוב ולא רע כל ימי חייה׃ | 12 |
She does him good, and not harm, all the days of her life.
דרשה צמר ופשתים ותעש בחפץ כפיה׃ | 13 |
She seeks wool and flax, and works eagerly with her hands.
היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה׃ | 14 |
She is like the merchant ships. She brings her bread from afar.
ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה וחק לנערתיה׃ | 15 |
She rises also while it is yet night, gives food to her household, and portions for her servant girls.
זממה שדה ותקחהו מפרי כפיה נטע כרם׃ | 16 |
She considers a field, and buys it. With the fruit of her hands, she plants a vineyard.
חגרה בעוז מתניה ותאמץ זרעותיה׃ | 17 |
She girds her waist with strength, and makes her arms strong.
טעמה כי טוב סחרה לא יכבה בליל נרה׃ | 18 |
She perceives that her merchandise is profitable. Her lamp doesn't go out by night.
ידיה שלחה בכישור וכפיה תמכו פלך׃ | 19 |
She lays her hands to the distaff, and her hands hold the spindle.
כפה פרשה לעני וידיה שלחה לאביון׃ | 20 |
She opens her arms to the poor; yes, she extends her hands to the needy.
לא תירא לביתה משלג כי כל ביתה לבש שנים׃ | 21 |
She is not afraid of the snow for her household; for all her household are clothed with scarlet.
מרבדים עשתה לה שש וארגמן לבושה׃ | 22 |
She makes for herself carpets of tapestry. Her clothing is fine linen and purple.
נודע בשערים בעלה בשבתו עם זקני ארץ׃ | 23 |
Her husband is respected in the gates, when he sits among the elders of the land.
סדין עשתה ותמכר וחגור נתנה לכנעני׃ | 24 |
She makes linen garments and sells them, and delivers sashes to the merchant.
עז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון׃ | 25 |
Strength and dignity are her clothing. She laughs at the time to come.
פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה׃ | 26 |
She opens her mouth with wisdom. Faithful instruction is on her tongue.
צופיה הליכות ביתה ולחם עצלות לא תאכל׃ | 27 |
She looks well to the ways of her household, and doesn't eat the bread of idleness.
קמו בניה ויאשרוה בעלה ויהללה׃ | 28 |
Her children rise up and call her blessed. Her husband also praises her:
רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כלנה׃ | 29 |
"Many women do noble things, but you excel them all."
שקר החן והבל היפי אשה יראת יהוה היא תתהלל׃ | 30 |
Charm is deceitful, and beauty is vain; but a woman who fears the LORD, she shall be praised.
תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה׃ | 31 |
Give her of the fruit of her hands. Let her works praise her in the gates.