מִשְׁלֵי 31
| דברי למואל מלך משא אשר יסרתו אמו׃ | 1 |
The words of king Lemuel, the prophecy that his mother taught him.
| מה ברי ומה בר בטני ומה בר נדרי׃ | 2 |
What, my son? and what, the son of my womb? and what, the son of my vows?
| אל תתן לנשים חילך ודרכיך למחות מלכין׃ | 3 |
Give not thy strength unto women, nor thy ways to that which destroyeth kings.
| אל למלכים למואל אל למלכים שתו יין ולרוזנים או שכר׃ | 4 |
It is not for kings, O Lemuel, it is not for kings to drink wine; nor for princes strong drink:
| פן ישתה וישכח מחקק וישנה דין כל בני עני׃ | 5 |
Lest they drink, and forget the law, and pervert the judgment of any of the afflicted.
| תנו שכר לאובד ויין למרי נפש׃ | 6 |
Give strong drink unto him that is ready to perish, and wine unto those that be of heavy hearts.
| ישתה וישכח רישו ועמלו לא יזכר עוד׃ | 7 |
Let him drink, and forget his poverty, and remember his misery no more.
| פתח פיך לאלם אל דין כל בני חלוף׃ | 8 |
Open thy mouth for the dumb in the cause of all such as are appointed to destruction.
| פתח פיך שפט צדק ודין עני ואביון׃ | 9 |
Open thy mouth, judge righteously, and plead the cause of the poor and needy.
| אשת חיל מי ימצא ורחק מפנינים מכרה׃ | 10 |
Who can find a virtuous woman? for her price is far above rubies.
| בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר׃ | 11 |
The heart of her husband doth safely trust in her, so that he shall have no need of spoil.
| גמלתהו טוב ולא רע כל ימי חייה׃ | 12 |
She will do him good and not evil all the days of her life.
| דרשה צמר ופשתים ותעש בחפץ כפיה׃ | 13 |
She seeketh wool, and flax, and worketh willingly with her hands.
| היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה׃ | 14 |
She is like the merchants’ ships; she bringeth her food from afar.
| ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה וחק לנערתיה׃ | 15 |
She riseth also while it is yet night, and giveth meat to her household, and a portion to her maidens.
| זממה שדה ותקחהו מפרי כפיה נטע כרם׃ | 16 |
She considereth a field, and buyeth it: with the fruit of her hands she planteth a vineyard.
| חגרה בעוז מתניה ותאמץ זרעותיה׃ | 17 |
She girdeth her loins with strength, and strengtheneth her arms.
| טעמה כי טוב סחרה לא יכבה בליל נרה׃ | 18 |
She perceiveth that her merchandise is good: her candle goeth not out by night.
| ידיה שלחה בכישור וכפיה תמכו פלך׃ | 19 |
She layeth her hands to the spindle, and her hands hold the distaff.
| כפה פרשה לעני וידיה שלחה לאביון׃ | 20 |
She stretcheth out her hand to the poor; yea, she reacheth forth her hands to the needy.
| לא תירא לביתה משלג כי כל ביתה לבש שנים׃ | 21 |
She is not afraid of the snow for her household: for all her household are clothed with scarlet.
| מרבדים עשתה לה שש וארגמן לבושה׃ | 22 |
She maketh herself coverings of tapestry; her clothing is silk and purple.
| נודע בשערים בעלה בשבתו עם זקני ארץ׃ | 23 |
Her husband is known in the gates, when he sitteth among the elders of the land.
| סדין עשתה ותמכר וחגור נתנה לכנעני׃ | 24 |
She maketh fine linen, and selleth it; and delivereth girdles unto the merchant.
| עז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון׃ | 25 |
Strength and honour are her clothing; and she shall rejoice in time to come.
| פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה׃ | 26 |
She openeth her mouth with wisdom; and in her tongue is the law of kindness.
| צופיה הליכות ביתה ולחם עצלות לא תאכל׃ | 27 |
She looketh well to the ways of her household, and eateth not the bread of idleness.
| קמו בניה ויאשרוה בעלה ויהללה׃ | 28 |
Her children arise up, and call her blessed; her husband also, and he praiseth her.
| רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כלנה׃ | 29 |
Many daughters have done virtuously, but thou excellest them all.
| שקר החן והבל היפי אשה יראת יהוה היא תתהלל׃ | 30 |
Favour is deceitful, and beauty is vain: but a woman that feareth Yhwh, she shall be praised.
| תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה׃ | 31 |
Give her of the fruit of her hands; and let her own works praise her in the gates.
