מִשְׁלֵי 31
| דברי למואל מלך משא אשר יסרתו אמו׃ | 1 |
The words of king Lemuel; the oracle which his mother taught him.
| מה ברי ומה בר בטני ומה בר נדרי׃ | 2 |
What, my son? and what, O son of my womb? And what, O son of my vows?
| אל תתן לנשים חילך ודרכיך למחות מלכין׃ | 3 |
Give not thy strength unto women, Nor thy ways to that which destroyeth kings.
| אל למלכים למואל אל למלכים שתו יין ולרוזנים או שכר׃ | 4 |
It is not for kings, O Lemuel, it is not for kings to drink wine; Nor for princes [to say], Where is strong drink?
| פן ישתה וישכח מחקק וישנה דין כל בני עני׃ | 5 |
Lest they drink, and forget the law, And pervert the justice [due] to any that is afflicted.
| תנו שכר לאובד ויין למרי נפש׃ | 6 |
Give strong drink unto him that is ready to perish, And wine unto the bitter in soul:
| ישתה וישכח רישו ועמלו לא יזכר עוד׃ | 7 |
Let him drink, and forget his poverty, And remember his misery no more.
| פתח פיך לאלם אל דין כל בני חלוף׃ | 8 |
Open thy mouth for the dumb, In the cause of all such as are left desolate.
| פתח פיך שפט צדק ודין עני ואביון׃ | 9 |
Open thy mouth, judge righteously, And minister justice to the poor and needy.
| אשת חיל מי ימצא ורחק מפנינים מכרה׃ | 10 |
A worthy woman who can find? For her price is far above rubies.
| בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר׃ | 11 |
The heart of her husband trusteth in her, And he shall have no lack of gain.
| גמלתהו טוב ולא רע כל ימי חייה׃ | 12 |
She doeth him good and not evil All the days of her life.
| דרשה צמר ופשתים ותעש בחפץ כפיה׃ | 13 |
She seeketh wool and flax, And worketh willingly with her hands.
| היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה׃ | 14 |
She is like the merchant-ships; She bringeth her bread from afar.
| ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה וחק לנערתיה׃ | 15 |
She riseth also while it is yet night, And giveth food to her household, And their task to her maidens.
| זממה שדה ותקחהו מפרי כפיה נטע כרם׃ | 16 |
She considereth a field, and buyeth it; With the fruit of her hands she planteth a vineyard.
| חגרה בעוז מתניה ותאמץ זרעותיה׃ | 17 |
She girdeth her loins with strength, And maketh strong her arms.
| טעמה כי טוב סחרה לא יכבה בליל נרה׃ | 18 |
She perceiveth that her merchandise is profitable; Her lamp goeth not out by night.
| ידיה שלחה בכישור וכפיה תמכו פלך׃ | 19 |
She layeth her hands to the distaff, And her hands hold the spindle.
| כפה פרשה לעני וידיה שלחה לאביון׃ | 20 |
She stretcheth out her hand to the poor; Yea, she reacheth forth her hands to the needy.
| לא תירא לביתה משלג כי כל ביתה לבש שנים׃ | 21 |
She is not afraid of the snow for her household; For all her household are clothed with scarlet.
| מרבדים עשתה לה שש וארגמן לבושה׃ | 22 |
She maketh for herself carpets of tapestry; Her clothing is fine linen and purple.
| נודע בשערים בעלה בשבתו עם זקני ארץ׃ | 23 |
Her husband is known in the gates, When he sitteth among the elders of the land.
| סדין עשתה ותמכר וחגור נתנה לכנעני׃ | 24 |
She maketh linen garments and selleth them, And delivereth girdles unto the merchant.
| עז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון׃ | 25 |
Strength and dignity are her clothing; And she laugheth at the time to come.
| פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה׃ | 26 |
She openeth her mouth with wisdom; And the law of kindness is on her tongue.
| צופיה הליכות ביתה ולחם עצלות לא תאכל׃ | 27 |
She looketh well to the ways of her household, And eateth not the bread of idleness.
| קמו בניה ויאשרוה בעלה ויהללה׃ | 28 |
Her children rise up, and call her blessed; Her husband [also], and he praiseth her, [saying]:
| רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כלנה׃ | 29 |
Many daughters have done worthily, But thou excellest them all.
| שקר החן והבל היפי אשה יראת יהוה היא תתהלל׃ | 30 |
Grace is deceitful, and beauty is vain; [But] a woman that feareth Jehovah, she shall be praised.
| תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה׃ | 31 |
Give her of the fruit of her hands; And let her works praise her in the gates.
