< מִשְׁלֵי 31 >
דברי למואל מלך משא אשר יסרתו אמו׃ | 1 |
The words of king Lemuel, the oracle which his mother taught him.
מה ברי ומה בר בטני ומה בר נדרי׃ | 2 |
What, my son? And what, O son of my womb? And what, O son of my vows?
אל תתן לנשים חילך ודרכיך למחות מלכין׃ | 3 |
Give not thy strength to women, nor thy ways to that which destroys kings.
אל למלכים למואל אל למלכים שתו יין ולרוזנים או שכר׃ | 4 |
It is not for kings, O Lemuel, it is not for kings to drink wine, nor for rulers to say, Where is strong drink?
פן ישתה וישכח מחקק וישנה דין כל בני עני׃ | 5 |
Lest they drink, and forget the law, and pervert the justice due to any who is afflicted.
תנו שכר לאובד ויין למרי נפש׃ | 6 |
Give strong drink to him who is ready to perish, and wine to the bitter in soul.
ישתה וישכח רישו ועמלו לא יזכר עוד׃ | 7 |
Let him drink, and forget his need, and remember his misery no more.
פתח פיך לאלם אל דין כל בני חלוף׃ | 8 |
Open thy mouth for the mute, in the cause of all such as are left desolate.
פתח פיך שפט צדק ודין עני ואביון׃ | 9 |
Open thy mouth, judge righteously, and minister justice to the poor and needy.
אשת חיל מי ימצא ורחק מפנינים מכרה׃ | 10 |
A worthy woman who can find? For her price is far above rubies.
בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר׃ | 11 |
The heart of her husband trusts in her, and he shall have no lack of gain.
גמלתהו טוב ולא רע כל ימי חייה׃ | 12 |
She does him good and not evil all the days of her life.
דרשה צמר ופשתים ותעש בחפץ כפיה׃ | 13 |
She seeks wool and flax, and works willingly with her hands.
היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה׃ | 14 |
She is like the merchant ships: she brings her bread from afar.
ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה וחק לנערתיה׃ | 15 |
She also rises while it is yet night, and gives food to her household, and their task to her maidens.
זממה שדה ותקחהו מפרי כפיה נטע כרם׃ | 16 |
She considers a field, and buys it. With the fruit of her hands she plants a vineyard.
חגרה בעוז מתניה ותאמץ זרעותיה׃ | 17 |
She girds her loins with strength, and makes strong her arms.
טעמה כי טוב סחרה לא יכבה בליל נרה׃ | 18 |
She perceives that her merchandise is profitable. Her lamp does not go out by night.
ידיה שלחה בכישור וכפיה תמכו פלך׃ | 19 |
She lays her hands to the distaff, and her hands hold the spindle.
כפה פרשה לעני וידיה שלחה לאביון׃ | 20 |
She stretches out her hand to the poor, yea, she reaches forth her hands to the needy.
לא תירא לביתה משלג כי כל ביתה לבש שנים׃ | 21 |
She is not afraid of the snow for her household, for all her household are clothed with scarlet.
מרבדים עשתה לה שש וארגמן לבושה׃ | 22 |
She makes for herself carpets of tapestry. Her clothing is fine linen and purple.
נודע בשערים בעלה בשבתו עם זקני ארץ׃ | 23 |
Her husband is known in the gates when he sits among the elders of the land.
סדין עשתה ותמכר וחגור נתנה לכנעני׃ | 24 |
She makes linen garments and sells them, and delivers girdles to the merchant.
עז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון׃ | 25 |
Strength and dignity are her clothing, and she laughs at the time to come.
פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה׃ | 26 |
She opens her mouth with wisdom, and the law of kindness is on her tongue.
צופיה הליכות ביתה ולחם עצלות לא תאכל׃ | 27 |
She looks well to the ways of her household, and does not eat the bread of idleness.
קמו בניה ויאשרוה בעלה ויהללה׃ | 28 |
Her sons rise up, and call her blessed. Her husband also, and he praises her.
רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כלנה׃ | 29 |
Many daughters have done worthily, but thou excel them all.
שקר החן והבל היפי אשה יראת יהוה היא תתהלל׃ | 30 |
Charm is deceitful, and beauty is vain, but a woman who fears Jehovah, she shall be praised.
תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה׃ | 31 |
Give her of the fruit of her hands, and let her works praise her in the gates.