מִשְׁלֵי 30
| דברי אגור בן יקה המשא נאם הגבר לאיתיאל לאיתיאל ואכל׃ | 1 |
Verba Congregantis, filii Vomentis. Visio quam locutus est vir cum quo est Deus, et qui Deo secum morante confortatus, ait:
| כי בער אנכי מאיש ולא בינת אדם לי׃ | 2 |
Stultissimus sum virorum, et sapientia hominum non est mecum.
| ולא למדתי חכמה ודעת קדשים אדע׃ | 3 |
Non didici sapientiam, et non novi scientiam sanctorum.
| מי עלה שמים וירד מי אסף רוח בחפניו מי צרר מים בשמלה מי הקים כל אפסי ארץ מה שמו ומה שם בנו כי תדע׃ | 4 |
Quis ascendit in cælum, atque descendit? quis continuit spiritum in manibus suis? quis colligavit aquas quasi in vestimento? quis suscitavit omnes terminos terræ? quod nomen est ejus, et quod nomen filii ejus, si nosti?
| כל אמרת אלוה צרופה מגן הוא לחסים בו׃ | 5 |
Omnis sermo Dei ignitus: clypeus est sperantibus in se.
| אל תוסף על דבריו פן יוכיח בך ונכזבת׃ | 6 |
Ne addas quidquam verbis illius, et arguaris, inveniarisque mendax.
| שתים שאלתי מאתך אל תמנע ממני בטרם אמות׃ | 7 |
Duo rogavi te: ne deneges mihi antequam moriar:
| שוא ודבר כזב הרחק ממני ראש ועשר אל תתן לי הטריפני לחם חקי׃ | 8 |
vanitatem et verba mendacia longe fac a me; mendicitatem et divitias ne dederis mihi: tribue tantum victui meo necessaria,
| פן אשבע וכחשתי ואמרתי מי יהוה ופן אורש וגנבתי ותפשתי שם אלהי׃ | 9 |
ne forte satiatus illiciar ad negandum, et dicam: Quis est Dominus? aut egestate compulsus, furer, et perjurem nomen Dei mei.
| אל תלשן עבד אל אדנו פן יקללך ואשמת׃ | 10 |
Ne accuses servum ad dominum suum, ne forte maledicat tibi, et corruas.
| דור אביו יקלל ואת אמו לא יברך׃ | 11 |
Generatio quæ patri suo maledicit, et quæ matri suæ non benedicit;
| דור טהור בעיניו ומצאתו לא רחץ׃ | 12 |
generatio quæ sibi munda videtur, et tamen non est lota a sordibus suis;
| דור מה רמו עיניו ועפעפיו ינשאו׃ | 13 |
generatio cujus excelsi sunt oculi, et palpebræ ejus in alta surrectæ;
| דור חרבות שניו ומאכלות מתלעתיו לאכל עניים מארץ ואביונים מאדם׃ | 14 |
generatio quæ pro dentibus gladios habet, et commandit molaribus suis, ut comedat inopes de terra, et pauperes ex hominibus.
| לעלוקה שתי בנות הב הב שלוש הנה לא תשבענה ארבע לא אמרו הון׃ | 15 |
Sanguisugæ duæ sunt filiæ, dicentes: Affer, affer. Tria sunt insaturabilia, et quartum quod numquam dicit: Sufficit.
| שאול ועצר רחם ארץ לא שבעה מים ואש לא אמרה הון׃ (Sheol h7585) | 16 |
Infernus, et os vulvæ, et terra quæ non satiatur aqua: ignis vero numquam dicit: Sufficit. (Sheol h7585)
| עין תלעג לאב ותבוז ליקהת אם יקרוה ערבי נחל ויאכלוה בני נשר׃ | 17 |
Oculum qui subsannat patrem, et qui despicit partum matris suæ, effodiant eum corvi de torrentibus, et comedant eum filii aquilæ!
| שלשה המה נפלאו ממני וארבע לא ידעתים׃ | 18 |
Tria sunt difficilia mihi, et quartum penitus ignoro:
| דרך הנשר בשמים דרך נחש עלי צור דרך אניה בלב ים ודרך גבר בעלמה׃ | 19 |
viam aquilæ in cælo, viam colubri super petram, viam navis in medio mari, et viam viri in adolescentia.
| כן דרך אשה מנאפת אכלה ומחתה פיה ואמרה לא פעלתי און׃ | 20 |
Talis est et via mulieris adulteræ, quæ comedit, et tergens os suum dicit: Non sum operata malum.
| תחת שלוש רגזה ארץ ותחת ארבע לא תוכל שאת׃ | 21 |
Per tria movetur terra, et quartum non potest sustinere:
| תחת עבד כי ימלוך ונבל כי ישבע לחם׃ | 22 |
per servum, cum regnaverit; per stultum, cum saturatus fuerit cibo;
| תחת שנואה כי תבעל ושפחה כי תירש גברתה׃ | 23 |
per odiosam mulierem, cum in matrimonio fuerit assumpta; et per ancillam, cum fuerit hæres dominæ suæ.
| ארבעה הם קטני ארץ והמה חכמים מחכמים׃ | 24 |
Quatuor sunt minima terræ, et ipsa sunt sapientiora sapientibus:
| הנמלים עם לא עז ויכינו בקיץ לחמם׃ | 25 |
formicæ, populus infirmus, qui præparat in messe cibum sibi;
| שפנים עם לא עצום וישימו בסלע ביתם׃ | 26 |
lepusculus, plebs invalida, qui collocat in petra cubile suum;
| מלך אין לארבה ויצא חצץ כלו׃ | 27 |
regem locusta non habet, et egreditur universa per turmas suas;
| שממית בידים תתפש והיא בהיכלי מלך׃ | 28 |
stellio manibus nititur, et moratur in ædibus regis.
| שלשה המה מיטיבי צעד וארבעה מיטבי לכת׃ | 29 |
Tria sunt quæ bene gradiuntur, et quartum quod incedit feliciter:
| ליש גבור בבהמה ולא ישוב מפני כל׃ | 30 |
leo, fortissimus bestiarum, ad nullius pavebit occursum;
| זרזיר מתנים או תיש ומלך אלקום עמו׃ | 31 |
gallus succinctus lumbos; et aries; nec est rex, qui resistat ei.
| אם נבלת בהתנשא ואם זמות יד לפה׃ | 32 |
Est qui stultus apparuit postquam elevatus est in sublime; si enim intellexisset, ori suo imposuisset manum.
| כי מיץ חלב יוציא חמאה ומיץ אף יוציא דם ומיץ אפים יוציא ריב׃ | 33 |
Qui autem fortiter premit ubera ad eliciendum lac exprimit butyrum; et qui vehementer emungit elicit sanguinem; et qui provocat iras producit discordias.
