מִשְׁלֵי 30
| דברי אגור בן יקה המשא נאם הגבר לאיתיאל לאיתיאל ואכל׃ | 1 |
(Dies sind) die Sprüche Agurs, des Sohnes Jakes, aus Massa. So lautet der Ausspruch des Mannes: »Ich habe mich abgemüht, o Gott, ich habe mich abgemüht, o Gott, und bin dahingeschwunden;
| כי בער אנכי מאיש ולא בינת אדם לי׃ | 2 |
denn ich bin ein vernunftloses Geschöpf, kein Mensch, und besitze keinen Menschenverstand;
| ולא למדתי חכמה ודעת קדשים אדע׃ | 3 |
auch Weisheit habe ich nicht gelernt, daß ich die Erkenntnis des heiligen (Gottes) gewonnen hätte.
| מי עלה שמים וירד מי אסף רוח בחפניו מי צרר מים בשמלה מי הקים כל אפסי ארץ מה שמו ומה שם בנו כי תדע׃ | 4 |
Wer ist in den Himmel emporgestiegen und wieder herabgekommen? Wer hat den Wind in seine Fäuste gesammelt, wer die Wasser in ein Gewand gebunden? Wer hat alle Enden der Erde festgestellt? Wie heißt er, und wie heißt sein Sohn? Weißt du es etwa?«
| כל אמרת אלוה צרופה מגן הוא לחסים בו׃ | 5 |
Jedes Wort Gottes ist lautere Wahrheit; ein Schild ist er denen, die Zuflucht bei ihm suchen.
| אל תוסף על דבריו פן יוכיח בך ונכזבת׃ | 6 |
Füge nichts zu seinen Worten hinzu, damit er dich nicht zur Rechenschaft zieht und du als Lügner dastehst!
| שתים שאלתי מאתך אל תמנע ממני בטרם אמות׃ | 7 |
Um zweierlei bitte ich dich – versage es mir nicht, ehe ich sterbe –:
| שוא ודבר כזב הרחק ממני ראש ועשר אל תתן לי הטריפני לחם חקי׃ | 8 |
Falschheit und Lügenwort halte fern von mir! Armut und Reichtum gib mir nicht! Laß mich (aber) den mir zukommenden Teil von Nahrung verzehren,
| פן אשבע וכחשתי ואמרתי מי יהוה ופן אורש וגנבתי ותפשתי שם אלהי׃ | 9 |
damit ich nicht aus Übersättigung dich verleugne und sage: »Wer ist der HERR?«, aber auch nicht infolge der Armut zum Diebe werde und mich am Namen meines Gottes vergreife.
| אל תלשן עבד אל אדנו פן יקללך ואשמת׃ | 10 |
Verleumde einen Knecht nicht bei seinem Herrn, damit er dir nicht flucht und du es büßen mußt.
| דור אביו יקלל ואת אמו לא יברך׃ | 11 |
(Ein Greuel für den HERRN ist) ein Geschlecht, das seinem Vater flucht und seine Mutter nicht segnet,
| דור טהור בעיניו ומצאתו לא רחץ׃ | 12 |
ein Geschlecht, das sich selbst für rein hält und doch von seiner Unreinheit sich nicht gesäubert hat,
| דור מה רמו עיניו ועפעפיו ינשאו׃ | 13 |
ein Geschlecht, das den Kopf wunder wie hoch trägt und auf andere mit stolz erhobenen Augen herabblickt,
| דור חרבות שניו ומאכלות מתלעתיו לאכל עניים מארץ ואביונים מאדם׃ | 14 |
ein Geschlecht, dessen Zähne Schwerter sind und dessen Gebiß aus Messern besteht, um die Elenden aus dem Lande wegzufressen und die Armen aus der Mitte der Menschen.
| לעלוקה שתי בנות הב הב שלוש הנה לא תשבענה ארבע לא אמרו הון׃ | 15 |
Aluka hat zwei Töchter: »Gib her! Gib her!« Drei gibt es, die nicht satt werden, und vier sagen niemals: »Genug!«,
| שאול ועצר רחם ארץ לא שבעה מים ואש לא אמרה הון׃ (Sheol h7585) | 16 |
nämlich das Totenreich und der unfruchtbare Mutterschoß, die Erde, die des Wassers nie satt wird, und das Feuer, das niemals sagt: »Genug!« (Sheol h7585)
| עין תלעג לאב ותבוז ליקהת אם יקרוה ערבי נחל ויאכלוה בני נשר׃ | 17 |
Ein Auge, das den Vater verspottet und die greise Mutter verachtet, das müssen die Raben am Bach aushacken und die jungen Geier fressen.
| שלשה המה נפלאו ממני וארבע לא ידעתים׃ | 18 |
Drei Dinge sind es, die mir zu wunderbar erscheinen, und vier, die ich nicht begreife:
| דרך הנשר בשמים דרך נחש עלי צור דרך אניה בלב ים ודרך גבר בעלמה׃ | 19 |
des Adlers Weg am Himmel, der Schlange Weg über den Felsen, des Schiffes Weg mitten auf dem Meer und des Mannes Weg bei einem Weibe. –
| כן דרך אשה מנאפת אכלה ומחתה פיה ואמרה לא פעלתי און׃ | 20 |
So ist das Verhalten eines ehebrecherischen Weibes: sie ißt und wischt sich den Mund ab und sagt: »Ich habe nichts Unrechtes getan.«
| תחת שלוש רגזה ארץ ותחת ארבע לא תוכל שאת׃ | 21 |
Unter drei Dingen erzittert die Erde, und unter vieren kann sie es nicht aushalten:
| תחת עבד כי ימלוך ונבל כי ישבע לחם׃ | 22 |
unter einem Sklaven, wenn er König wird, und unter einem ruchlosen Menschen, wenn er Brot in Fülle hat;
| תחת שנואה כי תבעל ושפחה כי תירש גברתה׃ | 23 |
unter einer unleidlichen Frau, wenn sie zur Ehe kommt, und unter einer Magd, wenn sie ihre Herrin verdrängt.
| ארבעה הם קטני ארץ והמה חכמים מחכמים׃ | 24 |
Vier Tiere gehören zu den kleinsten auf Erden und sind doch unglaublich klug:
| הנמלים עם לא עז ויכינו בקיץ לחמם׃ | 25 |
die Ameisen, ein schwaches Volk, aber sie bereiten sich im Sommer ihren Speisebedarf;
| שפנים עם לא עצום וישימו בסלע ביתם׃ | 26 |
die Klippdachse, ein Volk ohne Kraft, aber sie legen ihre Wohnung in den Felsen an;
| מלך אין לארבה ויצא חצץ כלו׃ | 27 |
die Heuschrecken, die keinen König haben, und doch zieht ihr ganzer Schwarm wohlgeordnet daher;
| שממית בידים תתפש והיא בהיכלי מלך׃ | 28 |
die Eidechsen, die du mit (bloßen) Händen fangen kannst und die sich doch in Königspalästen finden.
| שלשה המה מיטיבי צעד וארבעה מיטבי לכת׃ | 29 |
Drei sind es, die stattlich einherschreiten, und vier, die einen würdevollen Gang haben:
| ליש גבור בבהמה ולא ישוב מפני כל׃ | 30 |
der Löwe, der Held unter den Tieren, der vor nichts kehrt macht;
| זרזיר מתנים או תיש ומלך אלקום עמו׃ | 31 |
(der Hahn, der wohlgemut unter den Hennen einherschreitet, und der Bock, der die Ziegenherde anführt) und der König an der Spitze seines Heerbannes. –
| אם נבלת בהתנשא ואם זמות יד לפה׃ | 32 |
Magst du töricht gewesen sein, indem du dich über den andern erhobst, oder magst du mit Überlegung gehandelt haben: lege die Hand auf den Mund!
| כי מיץ חלב יוציא חמאה ומיץ אף יוציא דם ומיץ אפים יוציא ריב׃ | 33 |
Denn der Druck auf die Milch bringt Butter hervor, und Druck auf die Nase bringt Blut hervor, und Druck auf den Zorn bringt Streit hervor.
