< מִשְׁלֵי 30 >
דברי אגור בן יקה המשא נאם הגבר לאיתיאל לאיתיאל ואכל׃ | 1 |
Worte Agurs, des Sohnes Jakes, der Ausspruch. Es spricht der Mann zu Ithiel, zu Ithiel und Ukal:
כי בער אנכי מאיש ולא בינת אדם לי׃ | 2 |
Fürwahr, ich bin unvernünftiger als irgend einer, und Menschenverstand habe ich nicht.
ולא למדתי חכמה ודעת קדשים אדע׃ | 3 |
Und Weisheit habe ich nicht gelernt, daß ich Erkenntnis des Heiligen besäße.
מי עלה שמים וירד מי אסף רוח בחפניו מי צרר מים בשמלה מי הקים כל אפסי ארץ מה שמו ומה שם בנו כי תדע׃ | 4 |
Wer ist hinaufgestiegen gen Himmel und herniedergefahren? Wer hat den Wind in seine Fäuste gesammelt? Wer die Wasser in ein Tuch gebunden? Wer hat aufgerichtet alle Enden der Erde? Was ist sein Name, und was der Name seines Sohnes, wenn du es weißt?
כל אמרת אלוה צרופה מגן הוא לחסים בו׃ | 5 |
Alle Rede Gottes ist geläutert; ein Schild ist er denen, die auf ihn trauen.
אל תוסף על דבריו פן יוכיח בך ונכזבת׃ | 6 |
Tue nichts zu seinen Worten hinzu, damit er dich nicht überführe und du als Lügner erfunden werdest.
שתים שאלתי מאתך אל תמנע ממני בטרם אמות׃ | 7 |
Zweierlei erbitte ich von dir; verweigere es mit nicht, ehe ich sterbe:
שוא ודבר כזב הרחק ממני ראש ועשר אל תתן לי הטריפני לחם חקי׃ | 8 |
Eitles und Lügenwort entferne von mir, Armut und Reichtum gib mir nicht, speise mich mit dem mir beschiedenen Brote;
פן אשבע וכחשתי ואמרתי מי יהוה ופן אורש וגנבתי ותפשתי שם אלהי׃ | 9 |
damit ich nicht satt werde und dich verleugne und spreche: Wer ist Jehova? und damit ich nicht verarme und stehle, und mich vergreife an dem Namen meines Gottes.
אל תלשן עבד אל אדנו פן יקללך ואשמת׃ | 10 |
Verleumde einen Knecht nicht bei seinem Herrn, damit er dir nicht fluche, und du es büßen müssest.
דור אביו יקלל ואת אמו לא יברך׃ | 11 |
Ein Geschlecht, das seinem Vater flucht und seine Mutter nicht segnet;
דור טהור בעיניו ומצאתו לא רחץ׃ | 12 |
ein Geschlecht, das rein ist in seinen Augen und doch nicht gewaschen von seinem Unflat;
דור מה רמו עיניו ועפעפיו ינשאו׃ | 13 |
ein Geschlecht, wie stolz sind seine Augen, und seine Wimpern erheben sich! -
דור חרבות שניו ומאכלות מתלעתיו לאכל עניים מארץ ואביונים מאדם׃ | 14 |
ein Geschlecht, dessen Zähne Schwerter sind, und Messer sein Gebiß, um wegzufressen die Elenden von der Erde und die Dürftigen aus der Menschen Mitte!
לעלוקה שתי בנות הב הב שלוש הנה לא תשבענה ארבע לא אמרו הון׃ | 15 |
Der Blutegel hat zwei Töchter: gib her! gib her! Drei sind es, die nicht satt werden, vier, die nicht sagen: Genug!
שאול ועצר רחם ארץ לא שבעה מים ואש לא אמרה הון׃ (Sheol ) | 16 |
Der Scheol und der verschlossene Mutterleib, die Erde, welche des Wassers nicht satt wird, und das Feuer, das nicht sagt: Genug! (Sheol )
עין תלעג לאב ותבוז ליקהת אם יקרוה ערבי נחל ויאכלוה בני נשר׃ | 17 |
Ein Auge, das den Vater verspottet und den Gehorsam gegen die Mutter verachtet, das werden die Raben des Baches aushacken und die Jungen des Adlers fressen.
שלשה המה נפלאו ממני וארבע לא ידעתים׃ | 18 |
Drei sind es, die zu wunderbar für mich sind, und vier, die ich nicht erkenne:
דרך הנשר בשמים דרך נחש עלי צור דרך אניה בלב ים ודרך גבר בעלמה׃ | 19 |
der Weg des Adlers am Himmel, der Weg einer Schlange auf dem Felsen, der Weg eines Schiffes im Herzen des Meeres, und der Weg eines Mannes mit einer Jungfrau. -
כן דרך אשה מנאפת אכלה ומחתה פיה ואמרה לא פעלתי און׃ | 20 |
Also ist der Weg eines ehebrecherischen Weibes: sie ißt, und wischt ihren Mund und spricht: Ich habe kein Unrecht begangen.
תחת שלוש רגזה ארץ ותחת ארבע לא תוכל שאת׃ | 21 |
Unter dreien erzittert die Erde, und unter vieren kann sie es nicht aushalten:
תחת עבד כי ימלוך ונבל כי ישבע לחם׃ | 22 |
unter einem Knechte, wenn er König wird, und einem gemeinen Menschen, wenn er satt Brot hat;
תחת שנואה כי תבעל ושפחה כי תירש גברתה׃ | 23 |
unter einem unleidlichen Weibe, wenn sie zur Frau genommen wird, und einer Magd, wenn sie ihre Herrin beerbt.
ארבעה הם קטני ארץ והמה חכמים מחכמים׃ | 24 |
Vier sind die Kleinen der Erde, und doch sind sie mit Weisheit wohl versehen:
הנמלים עם לא עז ויכינו בקיץ לחמם׃ | 25 |
die Ameisen, ein nicht starkes Volk, und doch bereiten sie im Sommer ihre Speise;
שפנים עם לא עצום וישימו בסלע ביתם׃ | 26 |
die Klippendächse, ein nicht kräftiges Volk, und doch setzen sie ihr Haus auf den Felsen;
מלך אין לארבה ויצא חצץ כלו׃ | 27 |
die Heuschrecken haben keinen König, und doch ziehen sie allesamt aus in geordneten Scharen;
שממית בידים תתפש והיא בהיכלי מלך׃ | 28 |
die Eidechse kannst du mit Händen fangen, und doch ist sie in den Palästen der Könige.
שלשה המה מיטיבי צעד וארבעה מיטבי לכת׃ | 29 |
Drei haben einen stattlichen Schritt, und vier einen stattlichen Gang:
ליש גבור בבהמה ולא ישוב מפני כל׃ | 30 |
der Löwe, der Held unter den Tieren, und der vor nichts zurückweicht;
זרזיר מתנים או תיש ומלך אלקום עמו׃ | 31 |
der Lendenstraffe, oder der Bock; und ein König, bei welchem der Heerbann ist.
אם נבלת בהתנשא ואם זמות יד לפה׃ | 32 |
Wenn du töricht gehandelt hast, indem du dich erhobst, oder wenn du Böses ersonnen: die Hand auf den Mund!
כי מיץ חלב יוציא חמאה ומיץ אף יוציא דם ומיץ אפים יוציא ריב׃ | 33 |
Denn das Pressen der Milch ergibt Butter, und das Pressen der Nase ergibt Blut, und das Pressen des Zornes ergibt Hader.