< מִשְׁלֵי 30 >
דברי אגור בן יקה המשא נאם הגבר לאיתיאל לאיתיאל ואכל׃ | 1 |
These things says the man to them that trust in God; and I cease.
כי בער אנכי מאיש ולא בינת אדם לי׃ | 2 |
For I am the most simple of all men, and there is not in me the wisdom of men.
ולא למדתי חכמה ודעת קדשים אדע׃ | 3 |
God has taught me wisdom, and I know the knowledge of the holy.
מי עלה שמים וירד מי אסף רוח בחפניו מי צרר מים בשמלה מי הקים כל אפסי ארץ מה שמו ומה שם בנו כי תדע׃ | 4 |
Who has gone up to heaven, and come down? who has gathered the winds in his bosom? who has wrapped up the waters in a garment? who has dominion of all the ends of the earth? what is his name? or what is the name of his children?
כל אמרת אלוה צרופה מגן הוא לחסים בו׃ | 5 |
For all the words of God are tried in the fire, and he defends those that reverence him.
אל תוסף על דבריו פן יוכיח בך ונכזבת׃ | 6 |
Add not to his words, lest he reprove you, and you be made a liar.
שתים שאלתי מאתך אל תמנע ממני בטרם אמות׃ | 7 |
Two things I ask of you; take not favour from me before I die.
שוא ודבר כזב הרחק ממני ראש ועשר אל תתן לי הטריפני לחם חקי׃ | 8 |
Remove far from me vanity and falsehood: and give me not wealth [or] poverty; but appoint me what is needful and sufficient:
פן אשבע וכחשתי ואמרתי מי יהוה ופן אורש וגנבתי ותפשתי שם אלהי׃ | 9 |
lest I be filled and become false, and say, Who sees me? or be poor and steal, and swear [vainly] by the name of God.
אל תלשן עבד אל אדנו פן יקללך ואשמת׃ | 10 |
Deliver not a servant into the hands of his master, lest he curse you, and you be utterly destroyed.
דור אביו יקלל ואת אמו לא יברך׃ | 11 |
A wicked generation curse their father, and do not bless their mother.
דור טהור בעיניו ומצאתו לא רחץ׃ | 12 |
A wicked generation judge themselves to be just, but do not cleanse their way.
דור מה רמו עיניו ועפעפיו ינשאו׃ | 13 |
A wicked generation have lofty eyes, and exalt themselves with their eyelids.
דור חרבות שניו ומאכלות מתלעתיו לאכל עניים מארץ ואביונים מאדם׃ | 14 |
A wicked generation have swords [for] teeth and jaw teeth [as] knives, so as to destroy and devour the lowly from the earth, and the poor of them from amongst men.
לעלוקה שתי בנות הב הב שלוש הנה לא תשבענה ארבע לא אמרו הון׃ | 15 |
The horse-leech had three dearly beloved daughters: and these three did not satisfy her; and the fourth was not contented so as to say, Enough.
שאול ועצר רחם ארץ לא שבעה מים ואש לא אמרה הון׃ (Sheol ) | 16 |
The grave, and the love of a woman, and the earth not filled with water; water also and fire will not say, It is enough. (Sheol )
עין תלעג לאב ותבוז ליקהת אם יקרוה ערבי נחל ויאכלוה בני נשר׃ | 17 |
The eye that laughs to scorn a father, and dishonours the old age of a mother, let the ravens of the valleys pick it out, and let the young eagles devour it.
שלשה המה נפלאו ממני וארבע לא ידעתים׃ | 18 |
Moreover there are three things impossible for me to comprehend, and the fourth I know not:
דרך הנשר בשמים דרך נחש עלי צור דרך אניה בלב ים ודרך גבר בעלמה׃ | 19 |
the track of a flying eagle; and the ways of a serpent on a rock; and the paths of a ship passing through the sea; and the ways of a man in youth.
כן דרך אשה מנאפת אכלה ומחתה פיה ואמרה לא פעלתי און׃ | 20 |
Such is the way of an adulterous woman, who having washed herself from what she has done, says she has done nothing amiss.
תחת שלוש רגזה ארץ ותחת ארבע לא תוכל שאת׃ | 21 |
By three thing the earth is troubled, and the fourth it can’t bear:
תחת עבד כי ימלוך ונבל כי ישבע לחם׃ | 22 |
if a servant reign; or a fool be filled with food;
תחת שנואה כי תבעל ושפחה כי תירש גברתה׃ | 23 |
or if a maidservant should cast out her own mistress; and if a hateful woman should marry a good man.
ארבעה הם קטני ארץ והמה חכמים מחכמים׃ | 24 |
And [there are] four very little things upon the earth, but these are wiser than the wise:
הנמלים עם לא עז ויכינו בקיץ לחמם׃ | 25 |
the ants which are weak, and [yet] prepare [their] food in summer;
שפנים עם לא עצום וישימו בסלע ביתם׃ | 26 |
the rabbits also [are] a feeble race, who make their houses in the rocks.
מלך אין לארבה ויצא חצץ כלו׃ | 27 |
The locusts have no king, and [yet] march orderly at one command.
שממית בידים תתפש והיא בהיכלי מלך׃ | 28 |
And the eft, which supports itself by [its] hands, and is easily taken, dwells in the fortresses of kings.
שלשה המה מיטיבי צעד וארבעה מיטבי לכת׃ | 29 |
And there are three things which go well, and a fourth which passes along finely.
ליש גבור בבהמה ולא ישוב מפני כל׃ | 30 |
A lion's whelp, stronger than [all other] beasts, which turns not away, nor fears [any] beast;
זרזיר מתנים או תיש ומלך אלקום עמו׃ | 31 |
and a cock walking in boldly amongst the hens, and the goat leading the herd; and a king publicly speaking before a nation.
אם נבלת בהתנשא ואם זמות יד לפה׃ | 32 |
If you abandon yourself to mirth, and stretch forth your hand in a quarrel, you shall be disgraced.
כי מיץ חלב יוציא חמאה ומיץ אף יוציא דם ומיץ אפים יוציא ריב׃ | 33 |
Milk out milk, and there shall be butter, and if you wing [one's] nostrils there shall come out blood: so if you extort words, there will come forth quarrels and strifes.