מִשְׁלֵי 30
| דברי אגור בן יקה המשא נאם הגבר לאיתיאל לאיתיאל ואכל׃ | 1 |
Agurs, Jakes Søns Ord, det varslende Ord, Udsagnet af Manden, til Ithiel, til Ithiel og Ukal.
| כי בער אנכי מאיש ולא בינת אדם לי׃ | 2 |
Jeg var ufornuftigere end en Mand, og jeg havde ikke Forstand som et Menneske.
| ולא למדתי חכמה ודעת קדשים אדע׃ | 3 |
Og jeg havde ikke lært Visdom eller kendt Kundskab om den Hellige.
| מי עלה שמים וירד מי אסף רוח בחפניו מי צרר מים בשמלה מי הקים כל אפסי ארץ מה שמו ומה שם בנו כי תדע׃ | 4 |
Hvo for op til Himmelen og for ned? hvo samlede Vejret i sine Næver? hvo bandt Vandet i et Klædebon? hvo har fastsat alle Jordens Grænser? hvad er hans Navn? og hvad er hans Søns Navn? du ved det jo.
| כל אמרת אלוה צרופה מגן הוא לחסים בו׃ | 5 |
Alt Guds Ord er lutret; han er et Skjold for dem, som forlade sig paa ham.
| אל תוסף על דבריו פן יוכיח בך ונכזבת׃ | 6 |
Læg intet til hans Ord, at han ikke skal straffe dig, og du skal staa som en Løgner.
| שתים שאלתי מאתך אל תמנע ממני בטרם אמות׃ | 7 |
Om tvende Ting har jeg bedet dig; nægt mig dem ej, før jeg dør:
| שוא ודבר כזב הרחק ממני ראש ועשר אל תתן לי הטריפני לחם חקי׃ | 8 |
Lad Forfængelighed og Løgnens Ord være langt fra mig; giv mig ikke Armod eller Rigdom, men tildel mig mit beskikkede Brød;
| פן אשבע וכחשתי ואמרתי מי יהוה ופן אורש וגנבתי ותפשתי שם אלהי׃ | 9 |
at jeg ikke, naar jeg mættedes, skulde fornægte dig og sige: Hvo er Herren? eller naar jeg blev fattig, skulde stjæle og forgribe mig paa min Guds Navn.
| אל תלשן עבד אל אדנו פן יקללך ואשמת׃ | 10 |
Bagtal ikke en Træl for hans Herre, at han ikke skal forbande dig, og du skal bære Skyld.
| דור אביו יקלל ואת אמו לא יברך׃ | 11 |
Der er en Slægt, som bander sin Fader og ikke velsigner sin Moder;
| דור טהור בעיניו ומצאתו לא רחץ׃ | 12 |
der er en Slægt, som er ren i sine egne Øjne, og hvis Skarn dog ikke er aftoet;
| דור מה רמו עיניו ועפעפיו ינשאו׃ | 13 |
der er en Slægt, hvis Øjne ere høje, og hvis Øjenlaage hæve sig i Vejret;
| דור חרבות שניו ומאכלות מתלעתיו לאכל עניים מארץ ואביונים מאדם׃ | 14 |
der er en Slægt, hvis Tænder ere Sværd, og hvis Kindtænder ere Knive, som vil fortære de elendige i Landet og de fattige iblandt Menneskene.
| לעלוקה שתי בנות הב הב שלוש הנה לא תשבענה ארבע לא אמרו הון׃ | 15 |
Blodsugersken har to Døtre, „giv hid! giv hid!‟ Der er tre, som ikke kunne mættes, fire, som ikke sige: „Nok!‟
| שאול ועצר רחם ארץ לא שבעה מים ואש לא אמרה הון׃ (Sheol h7585) | 16 |
Dødsriget og det ufrugtbare Moderliv; Jorden bliver ikke mæt af Vand, og Ilden siger ikke: „Nok!‟ (Sheol h7585)
| עין תלעג לאב ותבוז ליקהת אם יקרוה ערבי נחל ויאכלוה בני נשר׃ | 17 |
Et Øje, som spotter Faderen og lader haant om at lyde Moderen, det skulle Ravnene ved Bækken udhugge, og Ørneunger skulle æde det.
| שלשה המה נפלאו ממני וארבע לא ידעתים׃ | 18 |
Tre Ting ere mig forunderlige; og fire Ting kender jeg ikke:
| דרך הנשר בשמים דרך נחש עלי צור דרך אניה בלב ים ודרך גבר בעלמה׃ | 19 |
Ørnens Vej imod Himmelen, Slangens Vej over Klippen, Skibets Vej midt paa Havet, og en Mands Vej til en Jomfru.
| כן דרך אשה מנאפת אכלה ומחתה פיה ואמרה לא פעלתי און׃ | 20 |
Saa er en Horekvindes Vej; hun spiser og afvisker sin Mund og siger: Jeg har ikke gjort Uret.
| תחת שלוש רגזה ארץ ותחת ארבע לא תוכל שאת׃ | 21 |
Under tre ryster et Land, og under fire kan det ikke holde ud:
| תחת עבד כי ימלוך ונבל כי ישבע לחם׃ | 22 |
Under en Træl, naar han kommer til at herske; og en Daare, naar han bliver mæt af Brød;
| תחת שנואה כי תבעל ושפחה כי תירש גברתה׃ | 23 |
under en forhadt Kvinde, naar hun bliver gift; og en Trælkvinde, naar hun bliver sin Frues Arving.
| ארבעה הם קטני ארץ והמה חכמים מחכמים׃ | 24 |
Der er fire smaa paa Jorden, dog ere de vise, saare vise:
| הנמלים עם לא עז ויכינו בקיץ לחמם׃ | 25 |
Myrerne ere ikke et stærkt Folk, alligevel berede de deres Spise om Sommeren;
| שפנים עם לא עצום וישימו בסלע ביתם׃ | 26 |
Kaninerne ere et afmægtigt Folk, dog indrette de deres Hus i Klippen;
| מלך אין לארבה ויצא חצץ כלו׃ | 27 |
Græshopperne have ingen Konge, alligevel drage de ud, alle i sluttet Skare;
| שממית בידים תתפש והיא בהיכלי מלך׃ | 28 |
Firbenet griber fat med Hænder, og dog er det i Kongepaladser.
| שלשה המה מיטיבי צעד וארבעה מיטבי לכת׃ | 29 |
Der er tre, som have et smukt Skridt, og fire, som have en smuk Gang:
| ליש גבור בבהמה ולא ישוב מפני כל׃ | 30 |
Løven, som er vældig iblandt Dyrene og ikke viger tilbage for nogens Ansigt;
| זרזיר מתנים או תיש ומלך אלקום עמו׃ | 31 |
Hesten, som er omgjordet om Lænderne; Bukken; og en Konge, som ingen tør rejse sig imod.
| אם נבלת בהתנשא ואם זמות יד לפה׃ | 32 |
Har du handlet daarligt, der du ophøjede dig, og har du tænkt ondt, da læg Haand paa Mund!
| כי מיץ חלב יוציא חמאה ומיץ אף יוציא דם ומיץ אפים יוציא ריב׃ | 33 |
Thi den, som trykker Mælk, faar Ost derudaf; og den, som trykker Næsen, faar Blod derudaf; og den, som trykker Vrede, faar Trætte derudaf.
