מִשְׁלֵי 3

1 בני תורתי אל תשכח ומצותי יצר לבך׃

בְּנִי תּוֹרָתִי אַל־תִּשְׁכָּח וּמִצְוֺתַי יִצֹּר לִבֶּֽךָ׃

2 כי ארך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך׃

כִּי אֹרֶךְ יָמִים וּשְׁנוֹת חַיִּים וְשָׁלוֹם יוֹסִיפוּ לָֽךְ׃

3 חסד ואמת אל יעזבך קשרם על גרגרותיך כתבם על לוח לבך׃

חֶסֶד וֶאֱמֶת אַֽל־יַעַזְבֻךָ קׇשְׁרֵם עַל־גַּרְגְּרוֹתֶיךָ כׇּתְבֵם עַל־לוּחַ לִבֶּֽךָ׃

4 ומצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם׃

וּמְצָא־חֵן וְשֵֽׂכֶל־טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָֽם׃

5 בטח אל יהוה בכל לבך ואל בינתך אל תשען׃

בְּטַח אֶל־יְהֹוָה בְּכׇל־לִבֶּךָ וְאֶל־בִּינָתְךָ אַל־תִּשָּׁעֵֽן׃

6 בכל דרכיך דעהו והוא יישר ארחתיך׃

בְּכׇל־דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ וְהוּא יְיַשֵּׁר אֹֽרְחֹתֶֽיךָ׃

7 אל תהי חכם בעיניך ירא את יהוה וסור מרע׃

אַל־תְּהִי חָכָם בְּעֵינֶיךָ יְרָא אֶת־יְהֹוָה וְסוּר מֵרָֽע׃

8 רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותיך׃

רִפְאוּת תְּהִי לְשׇׁרֶּךָ וְשִׁקּוּי לְעַצְמוֹתֶֽיךָ׃

9 כבד את יהוה מהונך ומראשית כל תבואתך׃

כַּבֵּד אֶת־יְהֹוָה מֵהוֹנֶךָ וּמֵרֵאשִׁית כׇּל־תְּבוּאָתֶֽךָ׃

10 וימלאו אסמיך שבע ותירוש יקביך יפרצו׃

וְיִמָּלְאוּ אֲסָמֶיךָ שָׂבָע וְתִירוֹשׁ יְקָבֶיךָ יִפְרֹֽצוּ׃

11 מוסר יהוה בני אל תמאס ואל תקץ בתוכחתו׃

מוּסַר יְהֹוָה בְּנִי אַל־תִּמְאָס וְאַל־תָּקֹץ בְּתוֹכַחְתּֽוֹ׃

12 כי את אשר יאהב יהוה יוכיח וכאב את בן ירצה׃

כִּי אֶת ־ אֲשֶׁר יֶאֱהַב יְהֹוָה יוֹכִיחַ וּכְאָב אֶת־בֵּן יִרְצֶֽה׃

13 אשרי אדם מצא חכמה ואדם יפיק תבונה׃

אַשְׁרֵי אָדָם מָצָא חׇכְמָה וְאָדָם יָפִיק תְּבוּנָֽה׃

14 כי טוב סחרה מסחר כסף ומחרוץ תבואתה׃

כִּי טוֹב סַחְרָהּ מִסְּחַר־כָּסֶף וּמֵחָרוּץ תְּבוּאָתָֽהּ׃

15 יקרה היא מפניים וכל חפציך לא ישוו בה׃

יְקָרָה הִיא (מפניים) [מִפְּנִינִים] וְכׇל־חֲפָצֶיךָ לֹא יִֽשְׁווּ־בָֽהּ׃

16 ארך ימים בימינה בשמאולה עשר וכבוד׃

אֹרֶךְ יָמִים בִּֽימִינָהּ בִּשְׂמֹאולָהּ עֹשֶׁר וְכָבֽוֹד׃

17 דרכיה דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום׃

דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי־נֹעַם וְֽכׇל־נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלֽוֹם׃

18 עץ חיים היא למחזיקים בה ותמכיה מאשר׃

עֵץ־חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְֽתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּֽׁר׃

19 יהוה בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה׃

יְֽהֹוָה בְּחׇכְמָה יָסַד־אָרֶץ כּוֹנֵן שָׁמַיִם בִּתְבוּנָֽה׃

20 בדעתו תהומות נבקעו ושחקים ירעפו טל׃

בְּדַעְתּוֹ תְּהוֹמוֹת נִבְקָעוּ וּשְׁחָקִים יִרְעֲפוּ־טָֽל׃

21 בני אל ילזו מעיניך נצר תשיה ומזמה׃

בְּנִי אַל־יָלֻזוּ מֵעֵינֶיךָ נְצֹר תֻּשִׁיָּה וּמְזִמָּֽה׃

22 ויהיו חיים לנפשך וחן לגרגרתיך׃

וְיִֽהְיוּ חַיִּים לְנַפְשֶׁךָ וְחֵן לְגַרְגְּרֹתֶֽיךָ׃

23 אז תלך לבטח דרכך ורגלך לא תגוף׃

אָז תֵּלֵךְ לָבֶטַח דַּרְכֶּךָ וְרַגְלְךָ לֹא תִגּֽוֹף׃

24 אם תשכב לא תפחד ושכבת וערבה שנתך׃

אִם־תִּשְׁכַּב לֹֽא־תִפְחָד וְשָׁכַבְתָּ וְֽעָרְבָה שְׁנָתֶֽךָ׃

25 אל תירא מפחד פתאם ומשאת רשעים כי תבא׃

אַל־תִּירָא מִפַּחַד פִּתְאֹם וּמִשֹּׁאַת רְשָׁעִים כִּי תָבֹֽא׃

26 כי יהוה יהיה בכסלך ושמר רגלך מלכד׃

כִּֽי־יְהֹוָה יִֽהְיֶה בְכִסְלֶךָ וְשָׁמַר רַגְלְךָ מִלָּֽכֶד׃

27 אל תמנע טוב מבעליו בהיות לאל ידיך לעשות׃

אַל־תִּמְנַע־טוֹב מִבְּעָלָיו בִּֽהְיוֹת לְאֵל (ידיך) [יָדְךָ] לַעֲשֽׂוֹת׃

28 אל תאמר לרעיך לך ושוב ומחר אתן ויש אתך׃

אַל־תֹּאמַר (לרעיך) [לְרֵעֲךָ ׀] לֵךְ וָשׁוּב וּמָחָר אֶתֵּן וְיֵשׁ אִתָּֽךְ׃

29 אל תחרש על רעך רעה והוא יושב לבטח אתך׃

אַל־תַּחֲרֹשׁ עַל־רֵעֲךָ רָעָה וְהֽוּא־יוֹשֵׁב לָבֶטַח אִתָּֽךְ׃

30 אל תרוב עם אדם חנם אם לא גמלך רעה׃

אַל־[תָּרִיב] (תרוב) עִם־אָדָם חִנָּם אִם־לֹא גְמָלְךָ רָעָֽה׃

31 אל תקנא באיש חמס ואל תבחר בכל דרכיו׃

אַל־תְּקַנֵּא בְּאִישׁ חָמָס וְאַל־תִּבְחַר בְּכׇל־דְּרָכָֽיו׃

32 כי תועבת יהוה נלוז ואת ישרים סודו׃

כִּי תוֹעֲבַת יְהֹוָה נָלוֹז וְֽאֶת־יְשָׁרִים סוֹדֽוֹ׃

33 מארת יהוה בבית רשע ונוה צדיקים יברך׃

מְאֵרַת יְהֹוָה בְּבֵית רָשָׁע וּנְוֵה צַדִּיקִים יְבָרֵֽךְ׃

34 אם ללצים הוא יליץ ולעניים יתן חן׃

אִם־לַלֵּצִים הֽוּא־יָלִיץ (ולעניים) [וְלַעֲנָוִים] יִתֶּן־חֵֽן׃

35 כבוד חכמים ינחלו וכסילים מרים קלון׃

כָּבוֹד חֲכָמִים יִנְחָלוּ וּכְסִילִים מֵרִים קָלֽוֹן׃