מִשְׁלֵי 3
| בני תורתי אל תשכח ומצותי יצר לבך׃ | 1 |
Min Søn! glem ikke min Lov, men lad dit Hjerte bevare mine Bud.
| כי ארך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך׃ | 2 |
Thi et langt Liv og mange Aar at leve i og Fred skulle de bringe dig rigeligt.
| חסד ואמת אל יעזבך קשרם על גרגרותיך כתבם על לוח לבך׃ | 3 |
Miskundhed og Sandhed forlade dig ej; bind dem om din Hals, skriv dem paa dit Hjertes Tavle;
| ומצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם׃ | 4 |
saa skal du finde Naade og god Forstand for Guds og Menneskens Øjne.
| בטח אל יהוה בכל לבך ואל בינתך אל תשען׃ | 5 |
Forlad dig paa Herren af dit ganske Hjerte, men forlad dig ikke fast paa din Forstand!
| בכל דרכיך דעהו והוא יישר ארחתיך׃ | 6 |
Kend ham paa alle dine Veje, og han skal gøre dine Stier rette.
| אל תהי חכם בעיניך ירא את יהוה וסור מרע׃ | 7 |
Vær ikke viis i dine egne Øjne; frygt Herren, og vig fra det onde!
| רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותיך׃ | 8 |
Det skal være en Lægedom for din Navle og en Vædske for dine Ben.
| כבד את יהוה מהונך ומראשית כל תבואתך׃ | 9 |
Ær Herren af dit Gods og af al din Avls Førstegrøde:
| וימלאו אסמיך שבע ותירוש יקביך יפרצו׃ | 10 |
Saa skulle dine Lader blive fulde med Overflod og dine Persekar flyde over af Most.
| מוסר יהוה בני אל תמאס ואל תקץ בתוכחתו׃ | 11 |
Min Søn! foragt ikke Herrens Tugt, og vær ikke utaalmodig ved hans Revselse.
| כי את אשר יאהב יהוה יוכיח וכאב את בן ירצה׃ | 12 |
Thi Herren revser den, som han elsker, og som en Fader den Søn, i hvem han har Behag.
| אשרי אדם מצא חכמה ואדם יפיק תבונה׃ | 13 |
Saligt er det Menneske, som har fundet Visdom, og det Menneske, som vinder Forstand.
| כי טוב סחרה מסחר כסף ומחרוץ תבואתה׃ | 14 |
Thi det er bedre at købe den end at købe Sølv, og at vinde den er bedre end Guld.
| יקרה היא מפניים וכל חפציך לא ישוו בה׃ | 15 |
Den er dyrebarere end Perler og alt det, du har Lyst til, kan ikke lignes ved den.
| ארך ימים בימינה בשמאולה עשר וכבוד׃ | 16 |
I dens højre Haand er langt Liv, i dens venstre er Rigdom og Ære.
| דרכיה דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום׃ | 17 |
Dens Veje ere yndige Veje, og alle dens Stier ere Fred.
| עץ חיים היא למחזיקים בה ותמכיה מאשר׃ | 18 |
Den er Livsens Træ for dem, som gribe den, og hver den, som holder fast paa den, skal prises salig.
| יהוה בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה׃ | 19 |
Herren har grundfæstet Jorden med Visdom, han har beredt Himlene med Forstand.
| בדעתו תהומות נבקעו ושחקים ירעפו טל׃ | 20 |
Ved hans Kundskab skiltes Dybene, og ved den dryppe Skyerne med Dug.
| בני אל ילזו מעיניך נצר תשיה ומזמה׃ | 21 |
Min Søn! lad dem ikke vige fra dine Øjne, bevar Fasthed og Kløgt.
| ויהיו חיים לנפשך וחן לגרגרתיך׃ | 22 |
Og de skulle være Liv for din Sjæl og et Smykke for din Hals.
| אז תלך לבטח דרכך ורגלך לא תגוף׃ | 23 |
Da skal du vandre tryggelig paa din Vej, og du skal ikke støde din Fod.
| אם תשכב לא תפחד ושכבת וערבה שנתך׃ | 24 |
Naar du lægger dig, da skal du ikke frygte, og naar du har lagt dig, skal din Søvn være sød.
| אל תירא מפחד פתאם ומשאת רשעים כי תבא׃ | 25 |
Du skal ikke frygte for pludselig Skræk, ej heller for Ødelæggelsen over de ugudelige, naar den kommer.
| כי יהוה יהיה בכסלך ושמר רגלך מלכד׃ | 26 |
Thi Herren skal være dit Haab, og han skal bevare din Fod fra at fanges.
| אל תמנע טוב מבעליו בהיות לאל ידיך לעשות׃ | 27 |
Hold ikke godt tilbage fra dem, som trænge dertil, naar din Haand har Evne til at gøre det.
| אל תאמר לרעיך לך ושוב ומחר אתן ויש אתך׃ | 28 |
Sig ikke til din Næste: Gak bort og kom igen, og i Morgen vil jeg give, naar du dog har det.
| אל תחרש על רעך רעה והוא יושב לבטח אתך׃ | 29 |
Optænk ikke ondt imod din Ven, naar han bor tryggelig hos dig.
| אל תרוב עם אדם חנם אם לא גמלך רעה׃ | 30 |
Træt ikke med et Menneske uden Aarsag, naar han ikke har gjort dig ondt.
| אל תקנא באיש חמס ואל תבחר בכל דרכיו׃ | 31 |
Misund ikke en Voldsmand, og udvælg ikke nogen af alle hans Veje!
| כי תועבת יהוה נלוז ואת ישרים סודו׃ | 32 |
Thi Herren har Vederstyggelighed til den, som er forvendt, men hans fortrolige Omgang er med de oprigtige.
| מארת יהוה בבית רשע ונוה צדיקים יברך׃ | 33 |
Herrens Forbandelse er i den ugudeliges Hus, men han velsigner de retfærdiges Bolig.
| אם ללצים הוא יליץ ולעניים יתן חן׃ | 34 |
Dersom de ere Spottere, da skal han spotte dem, men de ydmyge skal han give Naade.
| כבוד חכמים ינחלו וכסילים מרים קלון׃ | 35 |
De vise skulle arve Ære, men Daarerne skulle faa Skam til Del.
