< מִשְׁלֵי 29 >
איש תוכחות מקשה ערף פתע ישבר ואין מרפא׃ | 1 |
Hvilken som emot straff genstörtig är, han skall med hast förderfvad varda, utan all hjelp.
ברבות צדיקים ישמח העם ובמשל רשע יאנח עם׃ | 2 |
När de rättfärdige månge äro, så glädes folket; men när den ogudaktige regerar, så suckar folket.
איש אהב חכמה ישמח אביו ורעה זונות יאבד הון׃ | 3 |
Den som vishet älskar, han gläder sin fader; men den som skökor uppehåller, han mister sina ägodelar.
מלך במשפט יעמיד ארץ ואיש תרומות יהרסנה׃ | 4 |
En Konung upprätter landet genom rätt; men en girig förderfvar det.
גבר מחליק על רעהו רשת פורש על פעמיו׃ | 5 |
Den som smekrar med sin nästa, han utbreder ett nät för hans fötter.
בפשע איש רע מוקש וצדיק ירון ושמח׃ | 6 |
När en ond syndar, besnärjer han sig sjelf; men en rättfärdig fröjdar sig, och hafver glädje.
ידע צדיק דין דלים רשע לא יבין דעת׃ | 7 |
Den rättfärdige känner den fattigas sak; den ogudaktige aktar ingen förnuft.
אנשי לצון יפיחו קריה וחכמים ישיבו אף׃ | 8 |
De bespottare föra en stad i olycko; men de vise stilla vrede.
איש חכם נשפט את איש אויל ורגז ושחק ואין נחת׃ | 9 |
När en vis med en dåra till handel kommer, han vare vred eller glad, så hafver han dock ingen ro.
אנשי דמים ישנאו תם וישרים יבקשו נפשו׃ | 10 |
De blodgirige hata den fromma; men de rättfärdige vårda sig om hans själ.
כל רוחו יוציא כסיל וחכם באחור ישבחנה׃ | 11 |
En dåre gjuter sin anda allan ut; men en vis man håller tillbaka.
משל מקשיב על דבר שקר כל משרתיו רשעים׃ | 12 |
En herre, som till lögn lust hafver, hans tjenare äro alle ogudaktige.
רש ואיש תככים נפגשו מאיר עיני שניהם יהוה׃ | 13 |
Fattige och ockrare bo ibland hvarannan; begges deras ögon upplyser Herren.
מלך שופט באמת דלים כסאו לעד יכון׃ | 14 |
En Konung, som de fattiga troliga dömer, hans säte blifver evigliga beståndandes.
שבט ותוכחת יתן חכמה ונער משלח מביש אמו׃ | 15 |
Ris och straff gifver vishet; men ett barn, som hafver sjelfsvåld, skämmer sina moder.
ברבות רשעים ירבה פשע וצדיקים במפלתם יראו׃ | 16 |
Der månge ogudaktige äro, der äro många synder; men de rättfärdige skola se deras fall.
יסר בנך ויניחך ויתן מעדנים לנפשך׃ | 17 |
Tukta din son, så skall han vederqvicka dig, och göra dine själ vällust.
באין חזון יפרע עם ושמר תורה אשרהו׃ | 18 |
När Prophetien ute är, så förskingras folket; men väl är honom, som lagen vid magt håller.
בדברים לא יוסר עבד כי יבין ואין מענה׃ | 19 |
En tjenare låter icke näpsa sig med ordom; förty, om han än förstår det, så tager han sig dock intet deraf.
חזית איש אץ בדבריו תקוה לכסיל ממנו׃ | 20 |
Ser du en, som snar är till att tala, det är mera hopp uppå en dåra, än uppå honom.
מפנק מנער עבדו ואחריתו יהיה מנון׃ | 21 |
Om en tjenare varder af ungdom kräseliga hållen, så vill han sedan vara en herre.
איש אף יגרה מדון ובעל חמה רב פשע׃ | 22 |
En vredsam man kommer träto åstad, och en harmse man gör många synder.
גאות אדם תשפילנו ושפל רוח יתמך כבוד׃ | 23 |
Menniskones högfärd skall omstörta henne; men ära skall upphöja den ödmjuka.
חולק עם גנב שונא נפשו אלה ישמע ולא יגיד׃ | 24 |
Den som med tjufvar del hafver, hörer bannas; och säger icke till, han hatar sitt lif.
חרדת אדם יתן מוקש ובוטח ביהוה ישגב׃ | 25 |
Den som rädes för menniskom, han kommer på fall; men den som sig förlåter uppå Herran, han varder beskyddad.
רבים מבקשים פני מושל ומיהוה משפט איש׃ | 26 |
Månge söka ens Förstas ansigte; men hvars och ens dom kommer af Herranom.
תועבת צדיקים איש עול ותועבת רשע ישר דרך׃ | 27 |
En orättfärdig man är dem rättfärdigom en styggelse; och den som på en rätt väg är, han är dens ogudaktigas styggelse.