< מִשְׁלֵי 29 >

איש תוכחות מקשה ערף פתע ישבר ואין מרפא׃ 1
Hvilken som emot straff genstörtig är, han skall med hast förderfvad varda, utan all hjelp.
ברבות צדיקים ישמח העם ובמשל רשע יאנח עם׃ 2
När de rättfärdige månge äro, så glädes folket; men när den ogudaktige regerar, så suckar folket.
איש אהב חכמה ישמח אביו ורעה זונות יאבד הון׃ 3
Den som vishet älskar, han gläder sin fader; men den som skökor uppehåller, han mister sina ägodelar.
מלך במשפט יעמיד ארץ ואיש תרומות יהרסנה׃ 4
En Konung upprätter landet genom rätt; men en girig förderfvar det.
גבר מחליק על רעהו רשת פורש על פעמיו׃ 5
Den som smekrar med sin nästa, han utbreder ett nät för hans fötter.
בפשע איש רע מוקש וצדיק ירון ושמח׃ 6
När en ond syndar, besnärjer han sig sjelf; men en rättfärdig fröjdar sig, och hafver glädje.
ידע צדיק דין דלים רשע לא יבין דעת׃ 7
Den rättfärdige känner den fattigas sak; den ogudaktige aktar ingen förnuft.
אנשי לצון יפיחו קריה וחכמים ישיבו אף׃ 8
De bespottare föra en stad i olycko; men de vise stilla vrede.
איש חכם נשפט את איש אויל ורגז ושחק ואין נחת׃ 9
När en vis med en dåra till handel kommer, han vare vred eller glad, så hafver han dock ingen ro.
אנשי דמים ישנאו תם וישרים יבקשו נפשו׃ 10
De blodgirige hata den fromma; men de rättfärdige vårda sig om hans själ.
כל רוחו יוציא כסיל וחכם באחור ישבחנה׃ 11
En dåre gjuter sin anda allan ut; men en vis man håller tillbaka.
משל מקשיב על דבר שקר כל משרתיו רשעים׃ 12
En herre, som till lögn lust hafver, hans tjenare äro alle ogudaktige.
רש ואיש תככים נפגשו מאיר עיני שניהם יהוה׃ 13
Fattige och ockrare bo ibland hvarannan; begges deras ögon upplyser Herren.
מלך שופט באמת דלים כסאו לעד יכון׃ 14
En Konung, som de fattiga troliga dömer, hans säte blifver evigliga beståndandes.
שבט ותוכחת יתן חכמה ונער משלח מביש אמו׃ 15
Ris och straff gifver vishet; men ett barn, som hafver sjelfsvåld, skämmer sina moder.
ברבות רשעים ירבה פשע וצדיקים במפלתם יראו׃ 16
Der månge ogudaktige äro, der äro många synder; men de rättfärdige skola se deras fall.
יסר בנך ויניחך ויתן מעדנים לנפשך׃ 17
Tukta din son, så skall han vederqvicka dig, och göra dine själ vällust.
באין חזון יפרע עם ושמר תורה אשרהו׃ 18
När Prophetien ute är, så förskingras folket; men väl är honom, som lagen vid magt håller.
בדברים לא יוסר עבד כי יבין ואין מענה׃ 19
En tjenare låter icke näpsa sig med ordom; förty, om han än förstår det, så tager han sig dock intet deraf.
חזית איש אץ בדבריו תקוה לכסיל ממנו׃ 20
Ser du en, som snar är till att tala, det är mera hopp uppå en dåra, än uppå honom.
מפנק מנער עבדו ואחריתו יהיה מנון׃ 21
Om en tjenare varder af ungdom kräseliga hållen, så vill han sedan vara en herre.
איש אף יגרה מדון ובעל חמה רב פשע׃ 22
En vredsam man kommer träto åstad, och en harmse man gör många synder.
גאות אדם תשפילנו ושפל רוח יתמך כבוד׃ 23
Menniskones högfärd skall omstörta henne; men ära skall upphöja den ödmjuka.
חולק עם גנב שונא נפשו אלה ישמע ולא יגיד׃ 24
Den som med tjufvar del hafver, hörer bannas; och säger icke till, han hatar sitt lif.
חרדת אדם יתן מוקש ובוטח ביהוה ישגב׃ 25
Den som rädes för menniskom, han kommer på fall; men den som sig förlåter uppå Herran, han varder beskyddad.
רבים מבקשים פני מושל ומיהוה משפט איש׃ 26
Månge söka ens Förstas ansigte; men hvars och ens dom kommer af Herranom.
תועבת צדיקים איש עול ותועבת רשע ישר דרך׃ 27
En orättfärdig man är dem rättfärdigom en styggelse; och den som på en rätt väg är, han är dens ogudaktigas styggelse.

< מִשְׁלֵי 29 >