< מִשְׁלֵי 29 >
איש תוכחות מקשה ערף פתע ישבר ואין מרפא׃ | 1 |
Viro, qui corripientem dura cervice contemnit, repentinus ei superveniet interitus: et eum sanitas non sequetur.
ברבות צדיקים ישמח העם ובמשל רשע יאנח עם׃ | 2 |
In multiplicatione iustorum laetabitur vulgus: cum impii sumpserint principatum, gemet populus.
איש אהב חכמה ישמח אביו ורעה זונות יאבד הון׃ | 3 |
Vir, qui amat sapientiam, laetificat patrem suum: qui autem nutrit scorta, perdet substantiam.
מלך במשפט יעמיד ארץ ואיש תרומות יהרסנה׃ | 4 |
Rex iustus erigit terram, vir avarus destruet eam.
גבר מחליק על רעהו רשת פורש על פעמיו׃ | 5 |
Homo, qui blandis, fictisque sermonibus loquitur amico suo, rete expandit gressibus eius.
בפשע איש רע מוקש וצדיק ירון ושמח׃ | 6 |
Peccantem virum iniquum involvet laqueus: et iustus laudabit atque gaudebit.
ידע צדיק דין דלים רשע לא יבין דעת׃ | 7 |
Novit iustus causam pauperum: impius ignorat scientiam.
אנשי לצון יפיחו קריה וחכמים ישיבו אף׃ | 8 |
Homines pestilentes dissipant civitatem: sapientes vero avertunt furorem.
איש חכם נשפט את איש אויל ורגז ושחק ואין נחת׃ | 9 |
Vir sapiens, si cum stulto contenderit, sive irascatur, sive rideat, non inveniet requiem.
אנשי דמים ישנאו תם וישרים יבקשו נפשו׃ | 10 |
Viri sanguinum oderunt simplicem: iusti autem quaerunt animam eius.
כל רוחו יוציא כסיל וחכם באחור ישבחנה׃ | 11 |
Totum spiritum suum profert stultus: sapiens differt, et reservat in posterum.
משל מקשיב על דבר שקר כל משרתיו רשעים׃ | 12 |
Princeps, qui libenter audit verba mendacii, omnes ministros habet impios.
רש ואיש תככים נפגשו מאיר עיני שניהם יהוה׃ | 13 |
Pauper, et creditor obviaverunt sibi: utriusque illuminator est Dominus.
מלך שופט באמת דלים כסאו לעד יכון׃ | 14 |
Rex, qui iudicat in veritate pauperes, thronus eius in aeternum firmabitur.
שבט ותוכחת יתן חכמה ונער משלח מביש אמו׃ | 15 |
Virga atque correptio tribuit sapientiam: puer autem, qui dimittitur voluntati suae, confundit matrem suam.
ברבות רשעים ירבה פשע וצדיקים במפלתם יראו׃ | 16 |
In multiplicatione impiorum multiplicabuntur scelera: et iusti ruinas eorum videbunt.
יסר בנך ויניחך ויתן מעדנים לנפשך׃ | 17 |
Erudi filium tuum, et refrigerabit te, et dabit delicias animae tuae.
באין חזון יפרע עם ושמר תורה אשרהו׃ | 18 |
Cum prophetia defecerit, dissipabitur populus: qui vero custodit legem, beatus est.
בדברים לא יוסר עבד כי יבין ואין מענה׃ | 19 |
Servus verbis non potest erudiri: quia quod dicis intelligit, et respondere contemnit.
חזית איש אץ בדבריו תקוה לכסיל ממנו׃ | 20 |
Vidisti hominem velocem ad loquendum? stultitia magis speranda est, quam illius correptio.
מפנק מנער עבדו ואחריתו יהיה מנון׃ | 21 |
Qui delicate a pueritia nutrit servum suum, postea sentiet eum contumacem.
איש אף יגרה מדון ובעל חמה רב פשע׃ | 22 |
Vir iracundus provocat rixas: et qui ad indignandum facilis est, erit ad peccandum proclivior.
גאות אדם תשפילנו ושפל רוח יתמך כבוד׃ | 23 |
Superbum sequitur humilitas: et humilem spiritu suscipiet gloria.
חולק עם גנב שונא נפשו אלה ישמע ולא יגיד׃ | 24 |
Qui cum fure participat, odit animam suam: adiurantem audit, et non indicat.
חרדת אדם יתן מוקש ובוטח ביהוה ישגב׃ | 25 |
Qui timet hominem, cito corruet: qui sperat in Domino, sublevabitur.
רבים מבקשים פני מושל ומיהוה משפט איש׃ | 26 |
Multi requirunt faciem principis: et iudicium a Domino egreditur singulorum.
תועבת צדיקים איש עול ותועבת רשע ישר דרך׃ | 27 |
Abominantur iusti virum impium: et abominantur impii eos, qui in recta sunt via. Verbum custodiens filius, extra perditionem erit.