איש תוכחות מקשה ערף פתע ישבר ואין מרפא׃ | 1 |
אִישׁ תּוֹכָחוֹת מַקְשֶׁה־עֹרֶף פֶּתַע יִשָּׁבֵר וְאֵין מַרְפֵּֽא׃ |
ברבות צדיקים ישמח העם ובמשל רשע יאנח עם׃ | 2 |
בִּרְבוֹת צַדִּיקִים יִשְׂמַח הָעָם וּבִמְשֹׁל רָשָׁע יֵאָנַֽח עָֽם׃ |
איש אהב חכמה ישמח אביו ורעה זונות יאבד הון׃ | 3 |
אִישׁ־אֹהֵב חׇכְמָה יְשַׂמַּח אָבִיו וְרֹעֶה זוֹנוֹת יְאַבֶּד־הֽוֹן׃ |
מלך במשפט יעמיד ארץ ואיש תרומות יהרסנה׃ | 4 |
מֶלֶךְ בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ וְאִישׁ תְּרוּמוֹת יֶהֶרְסֶֽנָּה׃ |
גבר מחליק על רעהו רשת פורש על פעמיו׃ | 5 |
גֶּבֶר מַחֲלִיק עַל־רֵעֵהוּ רֶשֶׁת פּוֹרֵשׂ עַל־פְּעָמָֽיו׃ |
בפשע איש רע מוקש וצדיק ירון ושמח׃ | 6 |
בְּפֶשַֽׁע אִישׁ רָע מוֹקֵשׁ וְצַדִּיק יָרוּן וְשָׂמֵֽחַ׃ |
ידע צדיק דין דלים רשע לא יבין דעת׃ | 7 |
יֹדֵעַ צַדִּיק דִּין דַּלִּים רָשָׁע לֹא־יָבִין דָּֽעַת׃ |
אנשי לצון יפיחו קריה וחכמים ישיבו אף׃ | 8 |
אַנְשֵׁי לָצוֹן יָפִיחוּ קִרְיָה וַחֲכָמִים יָשִׁיבוּ אָֽף׃ |
איש חכם נשפט את איש אויל ורגז ושחק ואין נחת׃ | 9 |
אִֽישׁ־חָכָם נִשְׁפָּט אֶת־אִישׁ אֱוִיל וְרָגַז וְשָׂחַק וְאֵין נָֽחַת׃ |
אנשי דמים ישנאו תם וישרים יבקשו נפשו׃ | 10 |
אַנְשֵׁי דָמִים יִשְׂנְאוּ־תָם וִישָׁרִים יְבַקְשׁוּ נַפְשֽׁוֹ׃ |
כל רוחו יוציא כסיל וחכם באחור ישבחנה׃ | 11 |
כׇּל־רוּחוֹ יוֹצִיא כְסִיל וְחָכָם בְּאָחוֹר יְשַׁבְּחֶֽנָּה׃ |
משל מקשיב על דבר שקר כל משרתיו רשעים׃ | 12 |
מֹשֵׁל מַקְשִׁיב עַל־דְּבַר־שָׁקֶר כׇּֽל־מְשָׁרְתָיו רְשָׁעִֽים׃ |
רש ואיש תככים נפגשו מאיר עיני שניהם יהוה׃ | 13 |
רָשׁ וְאִישׁ תְּכָכִים נִפְגָּשׁוּ מֵאִיר עֵינֵי שְׁנֵיהֶם יְהֹוָֽה׃ |
מלך שופט באמת דלים כסאו לעד יכון׃ | 14 |
מֶלֶךְ שׁוֹפֵט בֶּאֱמֶת דַּלִּים כִּסְאוֹ לָעַד יִכּֽוֹן׃ |
שבט ותוכחת יתן חכמה ונער משלח מביש אמו׃ | 15 |
שֵׁבֶט וְתוֹכַחַת יִתֵּן חׇכְמָה וְנַעַר מְשֻׁלָּח מֵבִישׁ אִמּֽוֹ׃ |
ברבות רשעים ירבה פשע וצדיקים במפלתם יראו׃ | 16 |
בִּרְבוֹת רְשָׁעִים יִרְבֶּה־פָּשַׁע וְצַדִּיקִים בְּֽמַפַּלְתָּם יִרְאֽוּ׃ |
יסר בנך ויניחך ויתן מעדנים לנפשך׃ | 17 |
יַסֵּר בִּנְךָ וִינִיחֶךָ וְיִתֵּן מַעֲדַנִּים לְנַפְשֶֽׁךָ׃ |
באין חזון יפרע עם ושמר תורה אשרהו׃ | 18 |
בְּאֵין חָזוֹן יִפָּרַֽע עָם וְשֹׁמֵר תּוֹרָה אַשְׁרֵֽהוּ׃ |
בדברים לא יוסר עבד כי יבין ואין מענה׃ | 19 |
בִּדְבָרִים לֹא־יִוָּסֶר עָבֶד כִּֽי־יָבִין וְאֵין מַעֲנֶֽה׃ |
חזית איש אץ בדבריו תקוה לכסיל ממנו׃ | 20 |
חָזִיתָ אִישׁ אָץ בִּדְבָרָיו תִּקְוָה לִכְסִיל מִמֶּֽנּוּ׃ |
מפנק מנער עבדו ואחריתו יהיה מנון׃ | 21 |
מְפַנֵּק מִנֹּעַר עַבְדּוֹ וְאַחֲרִיתוֹ יִהְיֶה מָנֽוֹן׃ |
איש אף יגרה מדון ובעל חמה רב פשע׃ | 22 |
אִֽישׁ־אַף יְגָרֶה מָדוֹן וּבַעַל חֵמָה רַב־פָּֽשַׁע׃ |
גאות אדם תשפילנו ושפל רוח יתמך כבוד׃ | 23 |
גַּאֲוַת אָדָם תַּשְׁפִּילֶנּוּ וּשְׁפַל־רוּחַ יִתְמֹךְ כָּבֽוֹד׃ |
חולק עם גנב שונא נפשו אלה ישמע ולא יגיד׃ | 24 |
חוֹלֵק עִם־גַּנָּב שׂוֹנֵא נַפְשׁוֹ אָלָה יִשְׁמַע וְלֹא יַגִּֽיד׃ |
חרדת אדם יתן מוקש ובוטח ביהוה ישגב׃ | 25 |
חֶרְדַּת אָדָם יִתֵּן מוֹקֵשׁ וּבוֹטֵחַ בַּיהֹוָה יְשֻׂגָּֽב׃ |
רבים מבקשים פני מושל ומיהוה משפט איש׃ | 26 |
רַבִּים מְבַקְשִׁים פְּנֵֽי־מוֹשֵׁל וּמֵיְהֹוָה מִשְׁפַּט־אִֽישׁ׃ |
תועבת צדיקים איש עול ותועבת רשע ישר דרך׃ | 27 |
תּוֹעֲבַת צַדִּיקִים אִישׁ עָוֶל וְתוֹעֲבַת רָשָׁע יְשַׁר־דָּֽרֶךְ׃ |