< מִשְׁלֵי 29 >

איש תוכחות מקשה ערף פתע ישבר ואין מרפא׃ 1
Άνθρωπος όστις ελεγχόμενος σκληρύνει τον τράχηλον, εξαίφνης θέλει αφανισθή και χωρίς ιάσεως.
ברבות צדיקים ישמח העם ובמשל רשע יאנח עם׃ 2
Όταν οι δίκαιοι μεγαλυνθώσιν, ο λαός ευφραίνεται· αλλ' όταν ο ασεβής εξουσιάζη, στενάζει ο λαός.
איש אהב חכמה ישמח אביו ורעה זונות יאבד הון׃ 3
Όστις αγαπά την σοφίαν, ευφραίνει τον πατέρα αυτού· αλλ' όστις συναναστρέφεται με πόρνας, φθείρει την περιουσίαν αυτού.
מלך במשפט יעמיד ארץ ואיש תרומות יהרסנה׃ 4
Ο βασιλεύς διά της δικαιοσύνης στερεόνει τον τόπον· αλλ' ο δωρολήπτης καταστρέφει αυτόν.
גבר מחליק על רעהו רשת פורש על פעמיו׃ 5
Ο άνθρωπος όστις κολακεύει τον πλησίον αυτού, εκτείνει δίκτυον έμπροσθεν των βημάτων αυτού.
בפשע איש רע מוקש וצדיק ירון ושמח׃ 6
Ο κακός άνθρωπος παγιδεύεται εν τη ανομία· αλλ' ο δίκαιος ψάλλει και ευφραίνεται.
ידע צדיק דין דלים רשע לא יבין דעת׃ 7
Ο δίκαιος λαμβάνει γνώσιν της κρίσεως των πενήτων· ο ασεβής δεν νοεί γνώσιν.
אנשי לצון יפיחו קריה וחכמים ישיבו אף׃ 8
Οι χλευασταί άνθρωποι καταφλέγουσι την πόλιν· αλλ' οι σοφοί αποστρέφουσι την οργήν.
איש חכם נשפט את איש אויל ורגז ושחק ואין נחת׃ 9
Ο σοφός άνθρωπος, διαφερόμενος μετά του άφρονος ανθρώπου, είτε οργίζεται, είτε γελά, δεν ευρίσκει ανάπαυσιν.
אנשי דמים ישנאו תם וישרים יבקשו נפשו׃ 10
Οι άνδρες των αιμάτων μισούσι τον άμεμπτον· αλλ' οι ευθείς εκζητούσι την ζωήν αυτού.
כל רוחו יוציא כסיל וחכם באחור ישבחנה׃ 11
Ο άφρων εκθέτει όλην αυτού την ψυχήν· ο δε σοφός αναχαιτίζει αυτήν εις τα οπίσω.
משל מקשיב על דבר שקר כל משרתיו רשעים׃ 12
Εάν ο διοικητής προσέχη εις λόγους ψευδείς, πάντες οι υπηρέται αυτού γίνονται ασεβείς.
רש ואיש תככים נפגשו מאיר עיני שניהם יהוה׃ 13
Πένης και δανειστής συναπαντώνται· ο Κύριος φωτίζει αμφοτέρων τους οφθαλμούς.
מלך שופט באמת דלים כסאו לעד יכון׃ 14
Βασιλέως κρίνοντος τους πτωχούς εν αληθεία, ο θρόνος αυτού θέλει στερεωθή διαπαντός.
שבט ותוכחת יתן חכמה ונער משלח מביש אמו׃ 15
Η ράβδος και ο έλεγχος δίδουσι σοφίαν· παιδίον δε απολελυμένόν καταισχύνει την μητέρα αυτού.
ברבות רשעים ירבה פשע וצדיקים במפלתם יראו׃ 16
Όταν οι ασεβείς πληθύνωνται, η ανομία περισσεύει· αλλ' οι δίκαιοι θέλουσιν ιδεί την πτώσιν αυτών.
יסר בנך ויניחך ויתן מעדנים לנפשך׃ 17
Παίδευε τον υιόν σου και θέλει φέρει ανάπαυσιν εις σέ· και θέλει φέρει ηδονήν εις την ψυχήν σου.
באין חזון יפרע עם ושמר תורה אשרהו׃ 18
Όπου δεν υπάρχει όρασις, ο λαός διαφθείρεται· είναι δε μακάριος ο φυλάττων τον νόμον.
בדברים לא יוסר עבד כי יבין ואין מענה׃ 19
Ο δούλος διά λόγων δεν θέλει διορθωθή· επειδή καταλαμβάνει μεν, αλλά δεν υπακούει.
חזית איש אץ בדבריו תקוה לכסיל ממנו׃ 20
Είδες άνθρωπον ταχύν εις τους λόγους αυτού; περισσοτέρα ελπίς είναι εκ του άφρονος παρά εξ αυτού.
מפנק מנער עבדו ואחריתו יהיה מנון׃ 21
Εάν τις ανατρέφη παιδιόθεν τον δούλον αυτού τρυφηλώς, τέλος πάντων θέλει κατασταθή υιός.
איש אף יגרה מדון ובעל חמה רב פשע׃ 22
Ο θυμώδης άνθρωπος εξάπτει έριδα, και ο οργίλος άνθρωπος πληθύνει ανομίας.
גאות אדם תשפילנו ושפל רוח יתמך כבוד׃ 23
Η υπερηφανία του ανθρώπου θέλει ταπεινώσει αυτόν· ο δε ταπεινόφρων απολαμβάνει τιμήν.
חולק עם גנב שונא נפשו אלה ישמע ולא יגיד׃ 24
Ο συμμεριστής του κλέπτου μισεί την εαυτού ψυχήν· ακούει τον όρκον και δεν ομολογεί.
חרדת אדם יתן מוקש ובוטח ביהוה ישגב׃ 25
Ο φόβος του ανθρώπου στήνει παγίδα· ο δε πεποιθώς επί Κύριον θέλει είσθαι εν ασφαλεία.
רבים מבקשים פני מושל ומיהוה משפט איש׃ 26
Πολλοί ζητούσι το πρόσωπον του ηγεμόνος· αλλ' η του ανθρώπου κρίσις είναι παρά Κυρίου.
תועבת צדיקים איש עול ותועבת רשע ישר דרך׃ 27
Ο άδικος άνθρωπος είναι βδέλυγμα εις τους δικαίους· και ο ευθύς εις την οδόν αυτού, βδέλυγμα εις τους ασεβείς.

< מִשְׁלֵי 29 >