< מִשְׁלֵי 29 >
איש תוכחות מקשה ערף פתע ישבר ואין מרפא׃ | 1 |
Άνθρωπος όστις ελεγχόμενος σκληρύνει τον τράχηλον, εξαίφνης θέλει αφανισθή και χωρίς ιάσεως.
ברבות צדיקים ישמח העם ובמשל רשע יאנח עם׃ | 2 |
Όταν οι δίκαιοι μεγαλυνθώσιν, ο λαός ευφραίνεται· αλλ' όταν ο ασεβής εξουσιάζη, στενάζει ο λαός.
איש אהב חכמה ישמח אביו ורעה זונות יאבד הון׃ | 3 |
Όστις αγαπά την σοφίαν, ευφραίνει τον πατέρα αυτού· αλλ' όστις συναναστρέφεται με πόρνας, φθείρει την περιουσίαν αυτού.
מלך במשפט יעמיד ארץ ואיש תרומות יהרסנה׃ | 4 |
Ο βασιλεύς διά της δικαιοσύνης στερεόνει τον τόπον· αλλ' ο δωρολήπτης καταστρέφει αυτόν.
גבר מחליק על רעהו רשת פורש על פעמיו׃ | 5 |
Ο άνθρωπος όστις κολακεύει τον πλησίον αυτού, εκτείνει δίκτυον έμπροσθεν των βημάτων αυτού.
בפשע איש רע מוקש וצדיק ירון ושמח׃ | 6 |
Ο κακός άνθρωπος παγιδεύεται εν τη ανομία· αλλ' ο δίκαιος ψάλλει και ευφραίνεται.
ידע צדיק דין דלים רשע לא יבין דעת׃ | 7 |
Ο δίκαιος λαμβάνει γνώσιν της κρίσεως των πενήτων· ο ασεβής δεν νοεί γνώσιν.
אנשי לצון יפיחו קריה וחכמים ישיבו אף׃ | 8 |
Οι χλευασταί άνθρωποι καταφλέγουσι την πόλιν· αλλ' οι σοφοί αποστρέφουσι την οργήν.
איש חכם נשפט את איש אויל ורגז ושחק ואין נחת׃ | 9 |
Ο σοφός άνθρωπος, διαφερόμενος μετά του άφρονος ανθρώπου, είτε οργίζεται, είτε γελά, δεν ευρίσκει ανάπαυσιν.
אנשי דמים ישנאו תם וישרים יבקשו נפשו׃ | 10 |
Οι άνδρες των αιμάτων μισούσι τον άμεμπτον· αλλ' οι ευθείς εκζητούσι την ζωήν αυτού.
כל רוחו יוציא כסיל וחכם באחור ישבחנה׃ | 11 |
Ο άφρων εκθέτει όλην αυτού την ψυχήν· ο δε σοφός αναχαιτίζει αυτήν εις τα οπίσω.
משל מקשיב על דבר שקר כל משרתיו רשעים׃ | 12 |
Εάν ο διοικητής προσέχη εις λόγους ψευδείς, πάντες οι υπηρέται αυτού γίνονται ασεβείς.
רש ואיש תככים נפגשו מאיר עיני שניהם יהוה׃ | 13 |
Πένης και δανειστής συναπαντώνται· ο Κύριος φωτίζει αμφοτέρων τους οφθαλμούς.
מלך שופט באמת דלים כסאו לעד יכון׃ | 14 |
Βασιλέως κρίνοντος τους πτωχούς εν αληθεία, ο θρόνος αυτού θέλει στερεωθή διαπαντός.
שבט ותוכחת יתן חכמה ונער משלח מביש אמו׃ | 15 |
Η ράβδος και ο έλεγχος δίδουσι σοφίαν· παιδίον δε απολελυμένόν καταισχύνει την μητέρα αυτού.
ברבות רשעים ירבה פשע וצדיקים במפלתם יראו׃ | 16 |
Όταν οι ασεβείς πληθύνωνται, η ανομία περισσεύει· αλλ' οι δίκαιοι θέλουσιν ιδεί την πτώσιν αυτών.
יסר בנך ויניחך ויתן מעדנים לנפשך׃ | 17 |
Παίδευε τον υιόν σου και θέλει φέρει ανάπαυσιν εις σέ· και θέλει φέρει ηδονήν εις την ψυχήν σου.
באין חזון יפרע עם ושמר תורה אשרהו׃ | 18 |
Όπου δεν υπάρχει όρασις, ο λαός διαφθείρεται· είναι δε μακάριος ο φυλάττων τον νόμον.
בדברים לא יוסר עבד כי יבין ואין מענה׃ | 19 |
Ο δούλος διά λόγων δεν θέλει διορθωθή· επειδή καταλαμβάνει μεν, αλλά δεν υπακούει.
חזית איש אץ בדבריו תקוה לכסיל ממנו׃ | 20 |
Είδες άνθρωπον ταχύν εις τους λόγους αυτού; περισσοτέρα ελπίς είναι εκ του άφρονος παρά εξ αυτού.
מפנק מנער עבדו ואחריתו יהיה מנון׃ | 21 |
Εάν τις ανατρέφη παιδιόθεν τον δούλον αυτού τρυφηλώς, τέλος πάντων θέλει κατασταθή υιός.
איש אף יגרה מדון ובעל חמה רב פשע׃ | 22 |
Ο θυμώδης άνθρωπος εξάπτει έριδα, και ο οργίλος άνθρωπος πληθύνει ανομίας.
גאות אדם תשפילנו ושפל רוח יתמך כבוד׃ | 23 |
Η υπερηφανία του ανθρώπου θέλει ταπεινώσει αυτόν· ο δε ταπεινόφρων απολαμβάνει τιμήν.
חולק עם גנב שונא נפשו אלה ישמע ולא יגיד׃ | 24 |
Ο συμμεριστής του κλέπτου μισεί την εαυτού ψυχήν· ακούει τον όρκον και δεν ομολογεί.
חרדת אדם יתן מוקש ובוטח ביהוה ישגב׃ | 25 |
Ο φόβος του ανθρώπου στήνει παγίδα· ο δε πεποιθώς επί Κύριον θέλει είσθαι εν ασφαλεία.
רבים מבקשים פני מושל ומיהוה משפט איש׃ | 26 |
Πολλοί ζητούσι το πρόσωπον του ηγεμόνος· αλλ' η του ανθρώπου κρίσις είναι παρά Κυρίου.
תועבת צדיקים איש עול ותועבת רשע ישר דרך׃ | 27 |
Ο άδικος άνθρωπος είναι βδέλυγμα εις τους δικαίους· και ο ευθύς εις την οδόν αυτού, βδέλυγμα εις τους ασεβείς.