< מִשְׁלֵי 29 >
איש תוכחות מקשה ערף פתע ישבר ואין מרפא׃ | 1 |
He who is often rebuked and stiffens his neck will be destroyed suddenly, with no remedy.
ברבות צדיקים ישמח העם ובמשל רשע יאנח עם׃ | 2 |
When the righteous thrive, the people rejoice; but when the wicked rule, the people groan.
איש אהב חכמה ישמח אביו ורעה זונות יאבד הון׃ | 3 |
Whoever loves wisdom brings joy to his father; but a companion of prostitutes squanders his wealth.
מלך במשפט יעמיד ארץ ואיש תרומות יהרסנה׃ | 4 |
The king by justice makes the land stable, but he who takes bribes tears it down.
גבר מחליק על רעהו רשת פורש על פעמיו׃ | 5 |
A man who flatters his neighbour spreads a net for his feet.
בפשע איש רע מוקש וצדיק ירון ושמח׃ | 6 |
An evil man is snared by his sin, but the righteous can sing and be glad.
ידע צדיק דין דלים רשע לא יבין דעת׃ | 7 |
The righteous care about justice for the poor. The wicked aren’t concerned about knowledge.
אנשי לצון יפיחו קריה וחכמים ישיבו אף׃ | 8 |
Mockers stir up a city, but wise men turn away anger.
איש חכם נשפט את איש אויל ורגז ושחק ואין נחת׃ | 9 |
If a wise man goes to court with a foolish man, the fool rages or scoffs, and there is no peace.
אנשי דמים ישנאו תם וישרים יבקשו נפשו׃ | 10 |
The bloodthirsty hate a man of integrity; and they seek the life of the upright.
כל רוחו יוציא כסיל וחכם באחור ישבחנה׃ | 11 |
A fool vents all of his anger, but a wise man brings himself under control.
משל מקשיב על דבר שקר כל משרתיו רשעים׃ | 12 |
If a ruler listens to lies, all of his officials are wicked.
רש ואיש תככים נפגשו מאיר עיני שניהם יהוה׃ | 13 |
The poor man and the oppressor have this in common: The LORD gives sight to the eyes of both.
מלך שופט באמת דלים כסאו לעד יכון׃ | 14 |
The king who fairly judges the poor, his throne shall be established forever.
שבט ותוכחת יתן חכמה ונער משלח מביש אמו׃ | 15 |
The rod of correction gives wisdom, but a child left to himself causes shame to his mother.
ברבות רשעים ירבה פשע וצדיקים במפלתם יראו׃ | 16 |
When the wicked increase, sin increases; but the righteous will see their downfall.
יסר בנך ויניחך ויתן מעדנים לנפשך׃ | 17 |
Correct your son, and he will give you peace; yes, he will bring delight to your soul.
באין חזון יפרע עם ושמר תורה אשרהו׃ | 18 |
Where there is no revelation, the people cast off restraint; but one who keeps the law is blessed.
בדברים לא יוסר עבד כי יבין ואין מענה׃ | 19 |
A servant can’t be corrected by words. Though he understands, yet he will not respond.
חזית איש אץ בדבריו תקוה לכסיל ממנו׃ | 20 |
Do you see a man who is hasty in his words? There is more hope for a fool than for him.
מפנק מנער עבדו ואחריתו יהיה מנון׃ | 21 |
He who pampers his servant from youth will have him become a son in the end.
איש אף יגרה מדון ובעל חמה רב פשע׃ | 22 |
An angry man stirs up strife, and a wrathful man abounds in sin.
גאות אדם תשפילנו ושפל רוח יתמך כבוד׃ | 23 |
A man’s pride brings him low, but one of lowly spirit gains honour.
חולק עם גנב שונא נפשו אלה ישמע ולא יגיד׃ | 24 |
Whoever is an accomplice of a thief is an enemy of his own soul. He takes an oath, but dares not testify.
חרדת אדם יתן מוקש ובוטח ביהוה ישגב׃ | 25 |
The fear of man proves to be a snare, but whoever puts his trust in the LORD is kept safe.
רבים מבקשים פני מושל ומיהוה משפט איש׃ | 26 |
Many seek the ruler’s favour, but a man’s justice comes from the LORD.
תועבת צדיקים איש עול ותועבת רשע ישר דרך׃ | 27 |
A dishonest man detests the righteous, and the upright in their ways detest the wicked.