< מִשְׁלֵי 29 >
איש תוכחות מקשה ערף פתע ישבר ואין מרפא׃ | 1 |
He that being often reproved stiffeneth his neck, suddenly shall be hurt, and there be no healing.
ברבות צדיקים ישמח העם ובמשל רשע יאנח עם׃ | 2 |
When the righteous become great, the people rejoice, but, when a lawless man beareth rule, a people sigh.
איש אהב חכמה ישמח אביו ורעה זונות יאבד הון׃ | 3 |
A man who loveth wisdom, gladdeneth his father, but, a companion of harlots, destroyeth wealth.
מלך במשפט יעמיד ארץ ואיש תרומות יהרסנה׃ | 4 |
A king, by justice, shall establish a land, —but, a man open to bribes, bringeth it to ruin.
גבר מחליק על רעהו רשת פורש על פעמיו׃ | 5 |
A man who flattereth his neighbour, spreadeth, a net, over his steps.
בפשע איש רע מוקש וצדיק ירון ושמח׃ | 6 |
In the transgression of a wicked man, is a snare, but, the righteous, doth shout in triumph and rejoice.
ידע צדיק דין דלים רשע לא יבין דעת׃ | 7 |
The righteous doth acknowledge the plea of the poor, but, the lawless, regardeth not knowledge.
אנשי לצון יפיחו קריה וחכמים ישיבו אף׃ | 8 |
Men given to mockery, inflame a city, —but, wise men, turn away anger.
איש חכם נשפט את איש אויל ורגז ושחק ואין נחת׃ | 9 |
A wise man pleading with a foolish man, whether he rage or laugh, there is no settlement.
אנשי דמים ישנאו תם וישרים יבקשו נפשו׃ | 10 |
Blood-thirsty men, hate the blameless man, and, as for the upright, they seek his life.
כל רוחו יוציא כסיל וחכם באחור ישבחנה׃ | 11 |
All his anger, doth a dullard let go, but, a wise man, by keeping it back, stilleth it.
משל מקשיב על דבר שקר כל משרתיו רשעים׃ | 12 |
When a ruler giveth heed to the word of falsehood, all his attendants, become lawless.
רש ואיש תככים נפגשו מאיר עיני שניהם יהוה׃ | 13 |
The poor man and the man of usury, meet together, he that enlighteneth the eyes of them both, is Yahweh.
מלך שופט באמת דלים כסאו לעד יכון׃ | 14 |
When a king judgeth faithfully the poor, his throne, to futurity, shall be established.
שבט ותוכחת יתן חכמה ונער משלח מביש אמו׃ | 15 |
A rod with rebuke, giveth wisdom, but, a youth unrestrained, bringeth shame to his mother.
ברבות רשעים ירבה פשע וצדיקים במפלתם יראו׃ | 16 |
When the lawless become great, transgression increaseth, but, the righteous, shall behold, their ruin.
יסר בנך ויניחך ויתן מעדנים לנפשך׃ | 17 |
Correct thy son, that he may give thee rest, that he may give delight to thy soul.
באין חזון יפרע עם ושמר תורה אשרהו׃ | 18 |
Where there is no vision, a people is let loose, but, he that keepeth instruction, how happy is he!
בדברים לא יוסר עבד כי יבין ואין מענה׃ | 19 |
By words, a servant will not be corrected, though he perceiveth, yet is there no answer.
חזית איש אץ בדבריו תקוה לכסיל ממנו׃ | 20 |
Thou hast seen a man hasty in his words, —there is, more hope of a dullard, than of him.
מפנק מנער עבדו ואחריתו יהיה מנון׃ | 21 |
He that dealeth tenderly with his servant from childhood, in his after life, shall have him for a son.
איש אף יגרה מדון ובעל חמה רב פשע׃ | 22 |
A man given to anger, stirreth up strife, and, he that exceedeth in wrath, aboundeth in transgression.
גאות אדם תשפילנו ושפל רוח יתמך כבוד׃ | 23 |
The loftiness of a man, layeth him low, —but, one of a lowly spirit, shall attain unto honour.
חולק עם גנב שונא נפשו אלה ישמע ולא יגיד׃ | 24 |
He that shareth with a thief, hateth himself, an oath, he heareth, yet may not tell.
חרדת אדם יתן מוקש ובוטח ביהוה ישגב׃ | 25 |
The fear of man, setteth a snare, but, he that trusteth in Yahweh, shall be placed on high.
רבים מבקשים פני מושל ומיהוה משפט איש׃ | 26 |
Many, seek the face of a ruler, but, from Yahweh, is the sentence of each one.
תועבת צדיקים איש עול ותועבת רשע ישר דרך׃ | 27 |
An abomination to the righteous, is the man of perversity, and, an abomination to the lawless, is a man of straightforward way.