< מִשְׁלֵי 29 >
איש תוכחות מקשה ערף פתע ישבר ואין מרפא׃ | 1 |
He who, being often reproved, hardeneth his neck, Shall suddenly be destroyed, and that without remedy.
ברבות צדיקים ישמח העם ובמשל רשע יאנח עם׃ | 2 |
When the righteous are powerful, the people rejoice; But when the wicked beareth rule, the people mourn.
איש אהב חכמה ישמח אביו ורעה זונות יאבד הון׃ | 3 |
He who loveth wisdom rejoiceth his father; But he who is a companion of harlots destroyeth his substance.
מלך במשפט יעמיד ארץ ואיש תרומות יהרסנה׃ | 4 |
A king by equity establisheth a land; But he who receiveth gifts overthroweth it.
גבר מחליק על רעהו רשת פורש על פעמיו׃ | 5 |
A man who flattereth his neighbor Spreadeth a net for his feet.
בפשע איש רע מוקש וצדיק ירון ושמח׃ | 6 |
In the transgression of a wicked man there is a snare; But the righteous shall sing and rejoice.
ידע צדיק דין דלים רשע לא יבין דעת׃ | 7 |
A righteous man careth for the cause of the poor; A wicked man discerneth not knowledge.
אנשי לצון יפיחו קריה וחכמים ישיבו אף׃ | 8 |
Scoffers kindle a city into a flame; But wise men pacify wrath.
איש חכם נשפט את איש אויל ורגז ושחק ואין נחת׃ | 9 |
If a wise man contend in a cause with a fool, Whether he rage or laugh, there will be no rest.
אנשי דמים ישנאו תם וישרים יבקשו נפשו׃ | 10 |
The bloodthirsty man hateth the upright; But the righteous seek to preserve his life.
כל רוחו יוציא כסיל וחכם באחור ישבחנה׃ | 11 |
A fool letteth all his anger come out; But a wise man keepeth it back.
משל מקשיב על דבר שקר כל משרתיו רשעים׃ | 12 |
If a ruler listen to words of falsehood, All his servants become wicked.
רש ואיש תככים נפגשו מאיר עיני שניהם יהוה׃ | 13 |
The poor man and the oppressor meet together: The LORD giveth light to the eyes of them both.
מלך שופט באמת דלים כסאו לעד יכון׃ | 14 |
The king that judgeth the poor with uprightness, His throne shall be established for ever.
שבט ותוכחת יתן חכמה ונער משלח מביש אמו׃ | 15 |
The rod and reproof give wisdom; But a child left to himself bringeth shame to his mother.
ברבות רשעים ירבה פשע וצדיקים במפלתם יראו׃ | 16 |
When the wicked are powerful, transgression increaseth; But the righteous shall see their fall.
יסר בנך ויניחך ויתן מעדנים לנפשך׃ | 17 |
Chastise thy son, and he will give thee rest; Yea, he will give delight to thy soul.
באין חזון יפרע עם ושמר תורה אשרהו׃ | 18 |
Where there is no vision, the people become unruly; But he that keepeth the law, happy is he.
בדברים לא יוסר עבד כי יבין ואין מענה׃ | 19 |
A servant will not be corrected by words; For, though he understand, he will not obey.
חזית איש אץ בדבריו תקוה לכסיל ממנו׃ | 20 |
Seest thou a man hasty in his words? There is more hope of a fool than of him.
מפנק מנער עבדו ואחריתו יהיה מנון׃ | 21 |
He that bringeth up his servant delicately from childhood Shall have him become a son at the last.
איש אף יגרה מדון ובעל חמה רב פשע׃ | 22 |
An angry man stirreth up strife, And a passionate man aboundeth in transgression.
גאות אדם תשפילנו ושפל רוח יתמך כבוד׃ | 23 |
A man's pride will bring him low; But he that is of a humble spirit shall obtain honor.
חולק עם גנב שונא נפשו אלה ישמע ולא יגיד׃ | 24 |
He who shareth with a thief hateth himself: He heareth the curse, but maketh no discovery.
חרדת אדם יתן מוקש ובוטח ביהוה ישגב׃ | 25 |
The fear of man bringeth a snare; But whoso putteth his trust in the LORD shall be safe.
רבים מבקשים פני מושל ומיהוה משפט איש׃ | 26 |
Many are they who seek the ruler's favor; But every man's judgment cometh from the LORD.
תועבת צדיקים איש עול ותועבת רשע ישר דרך׃ | 27 |
As the unjust man is an abomination to the righteous, So the upright in his way is an abomination to the wicked.