מִשְׁלֵי 29
| איש תוכחות מקשה ערף פתע ישבר ואין מרפא׃ | 1 |
He that being often reproved hardeneth his neck shall suddenly be broken, and that without remedy.
| ברבות צדיקים ישמח העם ובמשל רשע יאנח עם׃ | 2 |
When the righteous are increased, the people rejoice; but when the wicked beareth rule, the people sigh.
| איש אהב חכמה ישמח אביו ורעה זונות יאבד הון׃ | 3 |
Whoso loveth wisdom rejoiceth his father; but he that keepeth company with harlots wasteth his substance.
| מלך במשפט יעמיד ארץ ואיש תרומות יהרסנה׃ | 4 |
The king by justice establisheth the land; but he that exacteth gifts overthroweth it.
| גבר מחליק על רעהו רשת פורש על פעמיו׃ | 5 |
A man that flattereth his neighbour spreadeth a net for his steps.
| בפשע איש רע מוקש וצדיק ירון ושמח׃ | 6 |
In the transgression of an evil man there is a snare; but the righteous doth sing and rejoice.
| ידע צדיק דין דלים רשע לא יבין דעת׃ | 7 |
The righteous taketh knowledge of the cause of the poor; the wicked understandeth not knowledge.
| אנשי לצון יפיחו קריה וחכמים ישיבו אף׃ | 8 |
Scornful men set a city in a blaze; but wise men turn away wrath.
| איש חכם נשפט את איש אויל ורגז ושחק ואין נחת׃ | 9 |
If a wise man contendeth with a foolish man, whether he be angry or laugh, there will be no rest.
| אנשי דמים ישנאו תם וישרים יבקשו נפשו׃ | 10 |
The men of blood hate him that is sincere; and as for the upright, they seek his life.
| כל רוחו יוציא כסיל וחכם באחור ישבחנה׃ | 11 |
A fool spendeth all his spirit; but a wise man stilleth it within him.
| משל מקשיב על דבר שקר כל משרתיו רשעים׃ | 12 |
If a ruler hearkeneth to falsehood, all his servants are wicked.
| רש ואיש תככים נפגשו מאיר עיני שניהם יהוה׃ | 13 |
The poor man and the oppressor meet together; the LORD giveth light to the eyes of them both.
| מלך שופט באמת דלים כסאו לעד יכון׃ | 14 |
The king that faithfully judgeth the poor, his throne shall be established for ever.
| שבט ותוכחת יתן חכמה ונער משלח מביש אמו׃ | 15 |
The rod and reproof give wisdom; but a child left to himself causeth shame to his mother.
| ברבות רשעים ירבה פשע וצדיקים במפלתם יראו׃ | 16 |
When the wicked are increased, transgression increaseth; but the righteous shall gaze upon their fall.
| יסר בנך ויניחך ויתן מעדנים לנפשך׃ | 17 |
Correct thy son, and he will give thee rest; yea, he will give delight unto thy soul.
| באין חזון יפרע עם ושמר תורה אשרהו׃ | 18 |
Where there is no vision, the people cast off restraint; but he that keepeth the law, happy is he.
| בדברים לא יוסר עבד כי יבין ואין מענה׃ | 19 |
A servant will not be corrected by words; for though he understand, there will be no response.
| חזית איש אץ בדבריו תקוה לכסיל ממנו׃ | 20 |
Seest thou a man that is hasty in his words? there is more hope for a fool than for him.
| מפנק מנער עבדו ואחריתו יהיה מנון׃ | 21 |
He that delicately bringeth up his servant from a child shall have him become master at the last.
| איש אף יגרה מדון ובעל חמה רב פשע׃ | 22 |
An angry man stirreth up strife, and a wrathful man aboundeth in transgression.
| גאות אדם תשפילנו ושפל רוח יתמך כבוד׃ | 23 |
A man's pride shall bring him low; but he that is of a lowly spirit shall attain to honour.
| חולק עם גנב שונא נפשו אלה ישמע ולא יגיד׃ | 24 |
Whoso is partner with a thief hateth his own soul: he heareth the adjuration and uttereth nothing.
| חרדת אדם יתן מוקש ובוטח ביהוה ישגב׃ | 25 |
The fear of man bringeth a snare; but whoso putteth his trust in the LORD shall be set up on high.
| רבים מבקשים פני מושל ומיהוה משפט איש׃ | 26 |
Many seek the ruler's favour; but a man's judgment cometh from the LORD.
| תועבת צדיקים איש עול ותועבת רשע ישר דרך׃ | 27 |
An unjust man is an abomination to the righteous; and he that is upright in the way is an abomination to the wicked.
