< מִשְׁלֵי 29 >
איש תוכחות מקשה ערף פתע ישבר ואין מרפא׃ | 1 |
The man that with a stiff neck despiseth him that reproveth him, shall suddenly be destroyed: and health shall not follow him.
ברבות צדיקים ישמח העם ובמשל רשע יאנח עם׃ | 2 |
When just men increase, the people shall rejoice: when the wicked shall bear rule, the people shall mourn.
איש אהב חכמה ישמח אביו ורעה זונות יאבד הון׃ | 3 |
A man that loveth wisdom, rejoiceth his father: but he that maintaineth bar lots, shall squander away his substance.
מלך במשפט יעמיד ארץ ואיש תרומות יהרסנה׃ | 4 |
A just king setteth up the land: a covetous man shall destroy it.
גבר מחליק על רעהו רשת פורש על פעמיו׃ | 5 |
A man that speaketh to his friend with flattering and dissembling words, spreadeth a net for his feet.
בפשע איש רע מוקש וצדיק ירון ושמח׃ | 6 |
A snare shall entangle the wicked man when he sinneth: and the just shall praise and rejoice.
ידע צדיק דין דלים רשע לא יבין דעת׃ | 7 |
The just taketh notice of the cause of the poor: the wicked is void of knowledge.
אנשי לצון יפיחו קריה וחכמים ישיבו אף׃ | 8 |
Corrupt men bring a city to ruin: but wise men turn away wrath.
איש חכם נשפט את איש אויל ורגז ושחק ואין נחת׃ | 9 |
If a wise man contend with a fool, whether he be angry or laugh, he shall find no rest.
אנשי דמים ישנאו תם וישרים יבקשו נפשו׃ | 10 |
Bloodthirsty men hate the upright: but just men seek his soul.
כל רוחו יוציא כסיל וחכם באחור ישבחנה׃ | 11 |
A fool uttereth all his mind: a wise man deferreth, and keepeth it till afterwards.
משל מקשיב על דבר שקר כל משרתיו רשעים׃ | 12 |
A prince that gladly heareth lying words, hath all his servants wicked.
רש ואיש תככים נפגשו מאיר עיני שניהם יהוה׃ | 13 |
The poor man and the creditor have met one another: the Lord is the enlightener of them both.
מלך שופט באמת דלים כסאו לעד יכון׃ | 14 |
The king that judgeth the poor in truth, his throne shall be established for ever.
שבט ותוכחת יתן חכמה ונער משלח מביש אמו׃ | 15 |
The rod and reproof give wisdom: but the child that is left to his own will bringeth his mother to shame.
ברבות רשעים ירבה פשע וצדיקים במפלתם יראו׃ | 16 |
When the wicked are multiplied, crimes shall be multiplied: but the just shall see their downfall.
יסר בנך ויניחך ויתן מעדנים לנפשך׃ | 17 |
Instruct thy son, and he shall refresh thee, and shall give delight to thy soul.
באין חזון יפרע עם ושמר תורה אשרהו׃ | 18 |
When prophecy shall fail, the people shall be scattered abroad: but he that keepeth the law is blessed.
בדברים לא יוסר עבד כי יבין ואין מענה׃ | 19 |
A slave will not be corrected by words: because he understandeth what thou sayest, and will not answer.
חזית איש אץ בדבריו תקוה לכסיל ממנו׃ | 20 |
Hast thou seen a man hasty to speak? folly is rather to be looked for, than his amendment.
מפנק מנער עבדו ואחריתו יהיה מנון׃ | 21 |
He that nourisheth his servant delicately from his childhood, afterwards shall find him stubborn.
איש אף יגרה מדון ובעל חמה רב פשע׃ | 22 |
A passionate man provoketh quarrels: and he that is easily stirred up to wrath, shall be more prone to sin.
גאות אדם תשפילנו ושפל רוח יתמך כבוד׃ | 23 |
Humiliation followeth the proud: and glory shall uphold the humble of spirit.
חולק עם גנב שונא נפשו אלה ישמע ולא יגיד׃ | 24 |
He that is partaker with a thief, hateth his own soul: he heareth one putting him to his oath, and discovereth not.
חרדת אדם יתן מוקש ובוטח ביהוה ישגב׃ | 25 |
He that feareth man, shall quickly fall: he that trusteth in the Lord, shall be set on high.
רבים מבקשים פני מושל ומיהוה משפט איש׃ | 26 |
Many seek the face of the prince: but the judgment of every one cometh forth from the Lord.
תועבת צדיקים איש עול ותועבת רשע ישר דרך׃ | 27 |
The just abhor the wicked man: and the wicked loathe them that are in the right way. The son that keepeth the word, shall be free from destruction.