< מִשְׁלֵי 29 >
איש תוכחות מקשה ערף פתע ישבר ואין מרפא׃ | 1 |
A reprover is better than a stiff-necked man: for when the latter is suddenly set on fire, there shall be no remedy.
ברבות צדיקים ישמח העם ובמשל רשע יאנח עם׃ | 2 |
When the righteous are praised, the people will rejoice: but when the ungodly rule, men mourn.
איש אהב חכמה ישמח אביו ורעה זונות יאבד הון׃ | 3 |
When a man loves wisdom, his father rejoices: but he that keeps harlots will waste wealth.
מלך במשפט יעמיד ארץ ואיש תרומות יהרסנה׃ | 4 |
A righteous king establishes a country: but a transgressor destroys [it].
גבר מחליק על רעהו רשת פורש על פעמיו׃ | 5 |
He that prepares a net in the way of his own friend, entangles his own feet in it.
בפשע איש רע מוקש וצדיק ירון ושמח׃ | 6 |
A great snare [is spread] for a sinner: but the righteous shall be in joy and gladness.
ידע צדיק דין דלים רשע לא יבין דעת׃ | 7 |
A righteous man knows how to judge for the poor: but the ungodly understands not knowledge; and the poor man has not an understanding mind.
אנשי לצון יפיחו קריה וחכמים ישיבו אף׃ | 8 |
Lawless men burn down a city: but wise men turn away wrath.
איש חכם נשפט את איש אויל ורגז ושחק ואין נחת׃ | 9 |
A wise man shall judge nations: but a worthless man being angry laughs and fears not.
אנשי דמים ישנאו תם וישרים יבקשו נפשו׃ | 10 |
Bloody men hate a holy [person], but the upright will seek his soul.
כל רוחו יוציא כסיל וחכם באחור ישבחנה׃ | 11 |
A fool utters all is mind: but the wise reserves his in part.
משל מקשיב על דבר שקר כל משרתיו רשעים׃ | 12 |
When a king hearkens to unjust language, all his subjects are transgressors.
רש ואיש תככים נפגשו מאיר עיני שניהם יהוה׃ | 13 |
When the creditor and debtor meet together, the Lord oversees them both.
מלך שופט באמת דלים כסאו לעד יכון׃ | 14 |
When a king judges the poor in truth, his throne shall be established for a testimony.
שבט ותוכחת יתן חכמה ונער משלח מביש אמו׃ | 15 |
Stripes and reproofs give wisdom: but an erring child disgraces his parents.
ברבות רשעים ירבה פשע וצדיקים במפלתם יראו׃ | 16 |
When the ungodly abound, sins abound: but when they fall, the righteous are warned.
יסר בנך ויניחך ויתן מעדנים לנפשך׃ | 17 |
Chasten thy son, and he shall give thee rest; and he shall give honour to thy soul.
באין חזון יפרע עם ושמר תורה אשרהו׃ | 18 |
There shall be no interpreter to a sinful nation: but he that observes the law is blessed.
בדברים לא יוסר עבד כי יבין ואין מענה׃ | 19 |
A stubborn servant will not be reproved by words: for even if he understands, still he will not obey.
חזית איש אץ בדבריו תקוה לכסיל ממנו׃ | 20 |
If thou see a man hasty in [his] words, know that the fool has hope rather than he.
מפנק מנער עבדו ואחריתו יהיה מנון׃ | 21 |
He that lives wantonly from a child, shall be a servant, and in the end shall grieve over himself.
איש אף יגרה מדון ובעל חמה רב פשע׃ | 22 |
A furious man stirs up strife, and a passionate man digs up sin.
גאות אדם תשפילנו ושפל רוח יתמך כבוד׃ | 23 |
Pride brings a man low, but the Lord upholds the humble-minded with honour.
חולק עם גנב שונא נפשו אלה ישמע ולא יגיד׃ | 24 |
He that shares with a thief, hates his own soul: and if any having heard an oath uttered tell not of it,
חרדת אדם יתן מוקש ובוטח ביהוה ישגב׃ | 25 |
[they] fearing and reverencing men [unreasonably] have been overthrown, but he that trusts in the Lord shall rejoice. Ungodliness causes a man to stumble: but he that trusts in his master shall be safe.
רבים מבקשים פני מושל ומיהוה משפט איש׃ | 26 |
Many wait on the favour of rulers; but justice comes to a man from the Lord.
תועבת צדיקים איש עול ותועבת רשע ישר דרך׃ | 27 |
A righteous man is an abomination to an unrighteous man, and the direct way is an abomination to the sinner.