< מִשְׁלֵי 28 >
נסו ואין רדף רשע וצדיקים ככפיר יבטח׃ | 1 |
Fugit impius, nemine persequente: iustus autem quasi leo confidens, absque terrore erit.
בפשע ארץ רבים שריה ובאדם מבין ידע כן יאריך׃ | 2 |
Propter peccata terræ multi principes eius: et propter hominis sapientiam, et horum scientiam quæ dicuntur, vita ducis longior erit.
גבר רש ועשק דלים מטר סחף ואין לחם׃ | 3 |
Vir pauper calumnians pauperes, similis est imbri vehementi, in quo paratur fames.
עזבי תורה יהללו רשע ושמרי תורה יתגרו בם׃ | 4 |
Qui derelinquunt legem, laudant impium: qui custodiunt, succenduntur contra eum.
אנשי רע לא יבינו משפט ומבקשי יהוה יבינו כל׃ | 5 |
Viri mali non cogitant iudicium: qui autem inquirunt Dominum, animadvertunt omnia.
טוב רש הולך בתמו מעקש דרכים והוא עשיר׃ | 6 |
Melior est pauper ambulans in simplicitate sua, quam dives in pravis itineribus.
נוצר תורה בן מבין ורעה זוללים יכלים אביו׃ | 7 |
Qui custodit legem, filius sapiens est: qui autem comessatores pascit, confundit patrem suum.
מרבה הונו בנשך ובתרבית לחונן דלים יקבצנו׃ | 8 |
Qui coacervat divitias usuris et fœnore, liberali in pauperes congregat eas.
מסיר אזנו משמע תורה גם תפלתו תועבה׃ | 9 |
Qui declinat aures suas ne audiat legem, oratio eius erit execrabilis.
משגה ישרים בדרך רע בשחותו הוא יפול ותמימים ינחלו טוב׃ | 10 |
Qui decipit iustos in via mala, in interitu suo corruet: et simplices possidebunt bona eius.
חכם בעיניו איש עשיר ודל מבין יחקרנו׃ | 11 |
Sapiens sibi videtur vir dives: pauper autem prudens scrutabitur eum.
בעלץ צדיקים רבה תפארת ובקום רשעים יחפש אדם׃ | 12 |
In exultatione iustorum multa gloria est: regnantibus impiis ruinæ hominum.
מכסה פשעיו לא יצליח ומודה ועזב ירחם׃ | 13 |
Qui abscondit scelera sua, non dirigetur: qui autem confessus fuerit, et reliquerit ea, misericordiam consequetur.
אשרי אדם מפחד תמיד ומקשה לבו יפול ברעה׃ | 14 |
Beatus homo, qui semper est pavidus: qui vero mentis est duræ, corruet in malum.
ארי נהם ודב שוקק משל רשע על עם דל׃ | 15 |
Leo rugiens, et ursus esuriens, princeps impius super populum pauperem.
נגיד חסר תבונות ורב מעשקות שנאי בצע יאריך ימים׃ | 16 |
Dux indigens prudentia, multos opprimet per calumniam: qui autem odit avaritiam, longi fient dies eius.
אדם עשק בדם נפש עד בור ינוס אל יתמכו בו׃ | 17 |
Hominem, qui calumniatur animæ sanguinem, si usque ad lacum fugerit, nemo sustinet.
הולך תמים יושע ונעקש דרכים יפול באחת׃ | 18 |
Qui ambulat simpliciter, salvus erit: qui perversis graditur viis, concidet semel.
עבד אדמתו ישבע לחם ומרדף רקים ישבע ריש׃ | 19 |
Qui operatur terram suam, satiabitur panibus: qui autem sectatur otium, replebitur egestate.
איש אמונות רב ברכות ואץ להעשיר לא ינקה׃ | 20 |
Vir fidelis multum laudabitur: qui autem festinat ditari, non erit innocens.
הכר פנים לא טוב ועל פת לחם יפשע גבר׃ | 21 |
Qui cognoscit in iudicio faciem, non bene facit: iste et pro buccella panis deserit veritatem.
נבהל להון איש רע עין ולא ידע כי חסר יבאנו׃ | 22 |
Vir, qui festinat ditari, et aliis invidet, ignorat quod egestas superveniet ei.
מוכיח אדם אחרי חן ימצא ממחליק לשון׃ | 23 |
Qui corripit hominem, gratiam postea inveniet apud eum magis quam ille, qui per linguæ blandimenta decipit.
גוזל אביו ואמו ואמר אין פשע חבר הוא לאיש משחית׃ | 24 |
Qui subtrahit aliquid a patre suo, et a matre: et dicit hoc non esse peccatum, particeps homicidæ est.
רחב נפש יגרה מדון ובוטח על יהוה ידשן׃ | 25 |
Qui se iactat, et dilatat, iurgia concitat: qui vero sperat in Domino, sanabitur.
בוטח בלבו הוא כסיל והולך בחכמה הוא ימלט׃ | 26 |
Qui confidit in corde suo, stultus est: qui autem graditur sapienter, ipse salvabitur.
נותן לרש אין מחסור ומעלים עיניו רב מארות׃ | 27 |
Qui dat pauperi, non indigebit: qui despicit deprecantem, sustinebit penuriam.
בקום רשעים יסתר אדם ובאבדם ירבו צדיקים׃ | 28 |
Cum surrexerint impii, abscondentur homines: cum illi perierint, multiplicabuntur iusti.