מִשְׁלֵי 27
| אל תתהלל ביום מחר כי לא תדע מה ילד יום׃ | 1 |
Ne glorieris in crastinum, ignorans quid superventura pariat dies.
| יהללך זר ולא פיך נכרי ואל שפתיך׃ | 2 |
Laudet te alienus, et non os tuum: extraneus, et non labia tua.
| כבד אבן ונטל החול וכעס אויל כבד משניהם׃ | 3 |
Grave est saxum, et onerosa arena: sed ira stulti utroque gravior.
| אכזריות חמה ושטף אף ומי יעמד לפני קנאה׃ | 4 |
Ira non habet misericordiam, nec erumpens furor: et impetum concitati ferre quis poterit?
| טובה תוכחת מגלה מאהבה מסתרת׃ | 5 |
Melior est manifesta correptio, quam amor absconditus.
| נאמנים פצעי אוהב ונעתרות נשיקות שונא׃ | 6 |
Meliora sunt vulnera diligentis, quam fraudulenta oscula odientis
| נפש שבעה תבוס נפת ונפש רעבה כל מר מתוק׃ | 7 |
Anima saturata calcabit favum: et anima esuriens etiam amarum pro dulci sumet.
| כצפור נודדת מן קנה כן איש נודד ממקומו׃ | 8 |
Sicut avis transmigrans de nido suo, sic vir qui derelinquit locum suum.
| שמן וקטרת ישמח לב ומתק רעהו מעצת נפש׃ | 9 |
Unguento et variis odoribus delectatur cor: et bonis amici consiliis anima dulcoratur.
| רעך ורעה אביך אל תעזב ובית אחיך אל תבוא ביום אידך טוב שכן קרוב מאח רחוק׃ | 10 |
Amicum tuum, et amicum patris tui ne dimiseris: et domum fratris tui ne ingrediaris in die afflictionis tuæ. Melior est vicinus iuxta, quam frater procul.
| חכם בני ושמח לבי ואשיבה חרפי דבר׃ | 11 |
Stude sapientiæ fili mi, et lætifica cor meum, ut possis exprobranti respondere sermonem.
| ערום ראה רעה נסתר פתאים עברו נענשו׃ | 12 |
Astutus videns malum, absconditus est: parvuli transeuntes sustinuerunt dispendia.
| קח בגדו כי ערב זר ובעד נכריה חבלהו׃ | 13 |
Tolle vestimentum eius, qui spopondit pro extraneo: et pro alienis, aufer ei pignus.
| מברך רעהו בקול גדול בבקר השכים קללה תחשב לו׃ | 14 |
Qui benedicit proximo suo voce grandi, de nocte consurgens maledicenti similis erit.
| דלף טורד ביום סגריר ואשת מדונים נשתוה׃ | 15 |
Tecta perstillantia in die frigoris, et litigiosa mulier comparantur:
| צפניה צפן רוח ושמן ימינו יקרא׃ | 16 |
qui retinet eam, quasi qui ventum teneat, et oleum dexteræ suæ vocabit.
| ברזל בברזל יחד ואיש יחד פני רעהו׃ | 17 |
Ferrum ferro exacuitur, et homo exacuit faciem amici sui.
| נצר תאנה יאכל פריה ושמר אדניו יכבד׃ | 18 |
Qui servat ficum, comedet fructus eius: et qui custos est domini sui, glorificabitur.
| כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם׃ | 19 |
Quomodo in aquis resplendent vultus prospicientium, sic corda hominum manifesta sunt prudentibus.
| שאול ואבדה לא תשבענה ועיני האדם לא תשבענה׃ (Sheol h7585) | 20 |
Infernus et perditio numquam implentur: similiter et oculi hominum insatiabiles: (Sheol h7585)
| מצרף לכסף וכור לזהב ואיש לפי מהללו׃ | 21 |
Quomodo probatur in conflatorio argentum, et in fornace aurum: sic probatur homo ore laudantis. Cor iniqui inquirit mala, cor autem rectum inquirit scientiam.
| אם תכתוש את האויל במכתש בתוך הריפות בעלי לא תסור מעליו אולתו׃ | 22 |
Si contuderis stultum in pila quasi ptisanas feriente desuper pilo, non auferetur ab eo stultitia eius.
| ידע תדע פני צאנך שית לבך לעדרים׃ | 23 |
Diligenter agnosce vultum pecoris tui, tuosque greges considera:
| כי לא לעולם חסן ואם נזר לדור דור׃ | 24 |
Non enim habebis iugiter potestatem: sed corona tribuetur in generationem et generationem.
| גלה חציר ונראה דשא ונאספו עשבות הרים׃ | 25 |
Aperta sunt prata, et apparuerunt herbæ virentes, et collecta sunt fœna de montibus.
| כבשים ללבושך ומחיר שדה עתודים׃ | 26 |
Agni ad vestimentum tuum: et hœdi, ad agri pretium.
| ודי חלב עזים ללחמך ללחם ביתך וחיים לנערותיך׃ | 27 |
Sufficiat tibi lac caprarum in cibos tuos, et in necessaria domus tuæ: et ad victum ancillis tuis.
