מִשְׁלֵי 27
| אל תתהלל ביום מחר כי לא תדע מה ילד יום׃ | 1 |
Μη καυχάσαι εις την αύριον ημέραν· διότι δεν εξεύρεις τι θέλει γεννήσει η ημέρα.
| יהללך זר ולא פיך נכרי ואל שפתיך׃ | 2 |
Ας σε επαινή άλλος και μη το στόμα σου· ξένος, και μη τα χείλη σου.
| כבד אבן ונטל החול וכעס אויל כבד משניהם׃ | 3 |
Βαρύς είναι ο λίθος και δυσβάστακτος η άμμος· αλλ' η οργή του άφρονος είναι βαρυτέρα των δύο.
| אכזריות חמה ושטף אף ומי יעמד לפני קנאה׃ | 4 |
Ο θυμός είναι σκληρός και η οργή οξεία· αλλά τις δύναται να σταθή έμπροσθεν της ζηλοτυπίας;
| טובה תוכחת מגלה מאהבה מסתרת׃ | 5 |
Ο φανερός έλεγχος είναι καλήτερος παρά κρυπτομένη αγάπη·
| נאמנים פצעי אוהב ונעתרות נשיקות שונא׃ | 6 |
πληγαί φίλου είναι πισταί· φιλήματα δε εχθρών πολυάριθμα.
| נפש שבעה תבוס נפת ונפש רעבה כל מר מתוק׃ | 7 |
Κεχορτασμένη ψυχή αποστρέφεται την κηρήθραν· εις δε την πεινασμένην ψυχήν παν πικρόν φαίνεται γλυκύ.
| כצפור נודדת מן קנה כן איש נודד ממקומו׃ | 8 |
Ως το πτηνόν το αποπλανώμενόν από της φωλεάς αυτού, ούτως είναι ο άνθρωπος ο αποπλανώμενος από του τόπου αυτού.
| שמן וקטרת ישמח לב ומתק רעהו מעצת נפש׃ | 9 |
Τα μύρα και τα θυμιάματα ευφραίνουσι την καρδίαν, και η γλυκύτης του φίλου διά της εγκαρδίου συμβουλής.
| רעך ורעה אביך אל תעזב ובית אחיך אל תבוא ביום אידך טוב שכן קרוב מאח רחוק׃ | 10 |
Τον φίλον σου και τον φίλον του πατρός σου μη εγκαταλίπης· εις δε τον οίκον του αδελφού σου μη εισέλθης εν τη ημέρα της συμφοράς σου· διότι καλήτερον είναι γείτων πλησίον παρά αδελφός μακράν.
| חכם בני ושמח לבי ואשיבה חרפי דבר׃ | 11 |
Υιέ μου, γίνου σοφός και εύφραινε την καρδίαν μου, διά να έχω τι να αποκρίνωμαι προς τον ονειδίζοντά με.
| ערום ראה רעה נסתר פתאים עברו נענשו׃ | 12 |
Ο φρόνιμος προβλέπει το κακόν και κρύπτεται· οι άφρονες εξακολουθούσι και τιμωρούνται.
| קח בגדו כי ערב זר ובעד נכריה חבלהו׃ | 13 |
Λάβε το ιμάτιον του εγγυωμένου διά ξένον και λάβε ενέχυρον απ' αυτού, εγγυωμένου περί ξένων πραγμάτων.
| מברך רעהו בקול גדול בבקר השכים קללה תחשב לו׃ | 14 |
Ο εγειρόμενος το πρωΐ και ευλογών μετά μεγάλης φωνής τον πλησίον αυτού θέλει λογισθή ως καταρώμενος αυτόν.
| דלף טורד ביום סגריר ואשת מדונים נשתוה׃ | 15 |
Ακατάπαυστον στάξιμον εν ημέρα βροχερά, και φίλερις γυνή είναι όμοια·
| צפניה צפן רוח ושמן ימינו יקרא׃ | 16 |
ο κρύπτων αυτήν κρύπτει τον άνεμον· και το μύρον εν τη δεξιά αυτού κρυπτόμενον φωνάζει.
| ברזל בברזל יחד ואיש יחד פני רעהו׃ | 17 |
Ο σίδηρος ακονίζει τον σίδηρον· και ο άνθρωπος ακονίζει το πρόσωπον του φίλου αυτού.
| נצר תאנה יאכל פריה ושמר אדניו יכבד׃ | 18 |
Ο φυλάττων την συκήν θέλει φάγει τον καρπόν αυτής· και ο φυλάττων τον κύριον αυτού θέλει τιμηθή.
| כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם׃ | 19 |
Καθώς εις το ύδωρ ανταποκρίνεται πρόσωπον εις πρόσωπον, ούτω καρδία ανθρώπου εις άνθρωπον.
| שאול ואבדה לא תשבענה ועיני האדם לא תשבענה׃ (Sheol h7585) | 20 |
Ο άδης και η απώλεια δεν χορταίνουσι· και οι οφθαλμοί του ανθρώπου δεν χορταίνουσιν. (Sheol h7585)
| מצרף לכסף וכור לזהב ואיש לפי מהללו׃ | 21 |
Ο άργυρος δοκιμάζεται διά του χωνευτηρίου και ο χρυσός διά της καμίνου· ο δε άνθρωπος διά του στόματος των εγκωμιαζόντων αυτόν.
| אם תכתוש את האויל במכתש בתוך הריפות בעלי לא תסור מעליו אולתו׃ | 22 |
Και αν κοπανίσης διά κοπάνου τον άφρονα εν ιγδίω μεταξύ σίτου κοπανιζομένου, η αφροσύνη αυτού δεν θέλει χωρισθή απ' αυτού.
| ידע תדע פני צאנך שית לבך לעדרים׃ | 23 |
Πρόσεχε να γνωρίζης την κατάστασιν των ποιμνίων σου, και επιμελού καλώς τας αγέλας σου·
| כי לא לעולם חסן ואם נזר לדור דור׃ | 24 |
Διότι ο πλούτος δεν μένει διαπαντός· ουδέ το διάδημα από γενεάς εις γενεάν.
| גלה חציר ונראה דשא ונאספו עשבות הרים׃ | 25 |
Ο χόρτος βλαστάνει και η χλόη αναφαίνεται, και τα χόρτα των ορέων συνάγονται.
| כבשים ללבושך ומחיר שדה עתודים׃ | 26 |
Τα αρνία είναι διά τα ενδύματά σου, και οι τράγοι διά την πληρωμήν του αγρού.
| ודי חלב עזים ללחמך ללחם ביתך וחיים לנערותיך׃ | 27 |
Και θέλεις έχει άφθονον γάλα αιγών διά την τροφήν σου, διά την τροφήν του οίκου σου και την ζωήν των θεραπαινών σου.
