מִשְׁלֵי 27
| אל תתהלל ביום מחר כי לא תדע מה ילד יום׃ | 1 |
Rühme dich nicht des morgenden Tages; denn du weißest nicht, was heute sich begeben mag.
| יהללך זר ולא פיך נכרי ואל שפתיך׃ | 2 |
Laß dich einen andern loben und nicht deinen Mund, einen Fremden und nicht deine eigenen Lippen.
| כבד אבן ונטל החול וכעס אויל כבד משניהם׃ | 3 |
Stein ist schwer und Sand ist Last; aber des Narren Zorn ist schwerer denn die beiden.
| אכזריות חמה ושטף אף ומי יעמד לפני קנאה׃ | 4 |
Zorn ist ein wütig Ding, und Grimm ist ungestüm; und wer kann vor dem Neid bestehen?
| טובה תוכחת מגלה מאהבה מסתרת׃ | 5 |
Öffentliche Strafe ist besser denn heimliche Liebe.
| נאמנים פצעי אוהב ונעתרות נשיקות שונא׃ | 6 |
Die Schläge des Liebhabers meinen's recht gut; aber das Küssen des Hassers ist ein Gewäsch.
| נפש שבעה תבוס נפת ונפש רעבה כל מר מתוק׃ | 7 |
Eine volle Seele zertritt wohl Honigseim; aber einer hungrigen Seele ist alles Bittre süß.
| כצפור נודדת מן קנה כן איש נודד ממקומו׃ | 8 |
Wie ein Vogel ist, der aus seinem Nest weicht, also ist, der von seiner Stätte weicht.
| שמן וקטרת ישמח לב ומתק רעהו מעצת נפש׃ | 9 |
Das Herz freuet sich der Salbe und Räuchwerk; aber ein Freund ist lieblich um Rats willen der Seele.
| רעך ורעה אביך אל תעזב ובית אחיך אל תבוא ביום אידך טוב שכן קרוב מאח רחוק׃ | 10 |
Deinen Freund und deines Vaters Freund verlaß nicht. Und gehe nicht ins Haus deines Bruders, wenn dir's übel gehet; denn ein Nachbar ist besser in der Nähe weder ein Bruder in der Ferne.
| חכם בני ושמח לבי ואשיבה חרפי דבר׃ | 11 |
Sei weise, mein Sohn, so freuet sich mein Herz, so will ich antworten dem, der mich schmähet.
| ערום ראה רעה נסתר פתאים עברו נענשו׃ | 12 |
Ein Witziger siehet das Unglück und verbirgt sich; aber die Albernen gehen durch und leiden Schaden.
| קח בגדו כי ערב זר ובעד נכריה חבלהו׃ | 13 |
Nimm dem sein Kleid der für einen andern Bürge wird, und pfände ihn um der Fremden willen.
| מברך רעהו בקול גדול בבקר השכים קללה תחשב לו׃ | 14 |
Wer seinen Nächsten mit lauter Stimme segnet und früh aufstehet, das wird ihm für einen Fluch geredet.
| דלף טורד ביום סגריר ואשת מדונים נשתוה׃ | 15 |
Ein zänkisch Weib und stetiges Triefen, wenn's sehr regnet, werden wohl miteinander verglichen.
| צפניה צפן רוח ושמן ימינו יקרא׃ | 16 |
Wer sie aufhält, der hält den Wind und will das Öl mit der Hand fassen.
| ברזל בברזל יחד ואיש יחד פני רעהו׃ | 17 |
Ein Messer wetzt das andere und ein Mann den andern.
| נצר תאנה יאכל פריה ושמר אדניו יכבד׃ | 18 |
Wer seinen Feigenbaum bewahret, der isset Früchte davon; und wer seinen HERRN bewahret, wird geehret.
| כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם׃ | 19 |
Wie der Schemen im Wasser ist gegen das Angesicht, also ist eines Menschen Herz gegen den andern.
| שאול ואבדה לא תשבענה ועיני האדם לא תשבענה׃ (Sheol h7585) | 20 |
Hölle und Verderbnis werden nimmer voll, und der Menschen Augen sind auch unsättig. (Sheol h7585)
| מצרף לכסף וכור לזהב ואיש לפי מהללו׃ | 21 |
Ein Mann wird durch den Mund des Lobers bewähret wie das Silber im Tiegel und das Gold im Ofen.
| אם תכתוש את האויל במכתש בתוך הריפות בעלי לא תסור מעליו אולתו׃ | 22 |
Wenn du den Narren im Mörser zerstießest mit dem Stämpfel wie Grütze, so ließe doch seine Narrheit nicht von ihm.
| ידע תדע פני צאנך שית לבך לעדרים׃ | 23 |
Auf deine Schafe hab acht und nimm dich deiner Herde an;
| כי לא לעולם חסן ואם נזר לדור דור׃ | 24 |
denn Gut währet nicht ewiglich, und die Krone währet nicht für und für.
| גלה חציר ונראה דשא ונאספו עשבות הרים׃ | 25 |
Das Heu ist aufgegangen und ist da das Gras, und wird Kraut auf den Bergen gesammelt.
| כבשים ללבושך ומחיר שדה עתודים׃ | 26 |
Die Lämmer kleiden dich, und die Böcke geben dir das Ackergeld.
| ודי חלב עזים ללחמך ללחם ביתך וחיים לנערותיך׃ | 27 |
Du hast Ziegenmilch genug zur Speise deines Hauses und zur Nahrung deiner Dirnen.
