מִשְׁלֵי 27
| אל תתהלל ביום מחר כי לא תדע מה ילד יום׃ | 1 |
Rühme dich nicht des morgenden Tages, denn du weißt nicht, was ein Tag gebiert.
| יהללך זר ולא פיך נכרי ואל שפתיך׃ | 2 |
Es rühme dich ein anderer und nicht dein Mund, ein Fremder und nicht deine Lippen.
| כבד אבן ונטל החול וכעס אויל כבד משניהם׃ | 3 |
Schwer ist der Stein, und der Sand eine Last; aber der Unmut des Narren ist schwerer als beide.
| אכזריות חמה ושטף אף ומי יעמד לפני קנאה׃ | 4 |
Grimm ist grausam, und Zorn eine überströmende Flut; wer aber kann bestehen vor der Eifersucht!
| טובה תוכחת מגלה מאהבה מסתרת׃ | 5 |
Besser offener Tadel als verhehlte Liebe.
| נאמנים פצעי אוהב ונעתרות נשיקות שונא׃ | 6 |
Treugemeint sind die Wunden dessen, der liebt, und überreichlich des Hassers Küsse.
| נפש שבעה תבוס נפת ונפש רעבה כל מר מתוק׃ | 7 |
Eine satte Seele zertritt Honigseim; aber einer hungrigen Seele ist alles Bittere süß.
| כצפור נודדת מן קנה כן איש נודד ממקומו׃ | 8 |
Wie ein Vogel, der fern von seinem Neste schweift: so ein Mann, der fern von seinem Wohnorte schweift.
| שמן וקטרת ישמח לב ומתק רעהו מעצת נפש׃ | 9 |
Öl und Räucherwerk erfreuen das Herz, und die Süßigkeit eines [Eig. seines] Freundes kommt aus dem Rate der Seele.
| רעך ורעה אביך אל תעזב ובית אחיך אל תבוא ביום אידך טוב שכן קרוב מאח רחוק׃ | 10 |
Verlaß nicht deinen Freund und deines Vaters Freund, und gehe nicht am Tage deiner Not in deines Bruders Haus: besser ein naher Nachbar als ein ferner Bruder.
| חכם בני ושמח לבי ואשיבה חרפי דבר׃ | 11 |
Sei weise, mein Sohn, und erfreue mein Herz, damit ich Antwort geben könne meinem Schmäher.
| ערום ראה רעה נסתר פתאים עברו נענשו׃ | 12 |
Der Kluge sieht das Unglück und verbirgt sich; die Einfältigen gehen weiter und leiden Strafe.
| קח בגדו כי ערב זר ובעד נכריה חבלהו׃ | 13 |
Nimm ihm das Kleid, denn er ist für einen anderen Bürge geworden; und der Fremden [Eig. der Ausländerin; O. fremder Sache] halber pfände ihn.
| מברך רעהו בקול גדול בבקר השכים קללה תחשב לו׃ | 14 |
Wer frühmorgens aufsteht und seinem Nächsten mit lauter Stimme Glück [O. Segen] wünscht, als Verwünschung wird es ihm angerechnet.
| דלף טורד ביום סגריר ואשת מדונים נשתוה׃ | 15 |
Eine beständige Traufe am Tage des strömenden Regens und ein zänkisches Weib gleichen sich.
| צפניה צפן רוח ושמן ימינו יקרא׃ | 16 |
Wer dieses zurückhält, hält den Wind zurück und seine Rechte greift in Öl.
| ברזל בברזל יחד ואיש יחד פני רעהו׃ | 17 |
Eisen wird scharf durch Eisen, und ein Mann schärft das Angesicht des anderen.
| נצר תאנה יאכל פריה ושמר אדניו יכבד׃ | 18 |
Wer des Feigenbaumes wartet, wird seine Frucht essen; und wer über seinen Herrn wacht, [O. auf seinen Herrn achthat] wird geehrt werden.
| כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם׃ | 19 |
Wie im Wasser das Angesicht dem Angesicht entspricht, so das Herz des Menschen dem Menschen.
| שאול ואבדה לא תשבענה ועיני האדם לא תשבענה׃ (Sheol h7585) | 20 |
Scheol und Abgrund sind unersättlich: so sind unersättlich die Augen des Menschen. (Sheol h7585)
| מצרף לכסף וכור לזהב ואיש לפי מהללו׃ | 21 |
Der Schmelztiegel für das Silber, und der Ofen für das Gold; und ein Mann nach Maßgabe seines Lobes.
| אם תכתוש את האויל במכתש בתוך הריפות בעלי לא תסור מעליו אולתו׃ | 22 |
Wenn du den Narren mit der Keule im Mörser zerstießest, mitten unter der Grütze, so würde seine Narrheit doch nicht von ihm weichen.
| ידע תדע פני צאנך שית לבך לעדרים׃ | 23 |
Bekümmere dich wohl um das Aussehen deines Kleinviehes, richte deine Aufmerksamkeit [Eig. dein Herz] auf die Herden.
| כי לא לעולם חסן ואם נזר לדור דור׃ | 24 |
Denn Wohlstand ist nicht ewig; und währt eine Krone von Geschlecht zu Geschlecht?
| גלה חציר ונראה דשא ונאספו עשבות הרים׃ | 25 |
Ist geschwunden das Heu, und erscheint das junge Gras, und sind eingesammelt die Kräuter der Berge,
| כבשים ללבושך ומחיר שדה עתודים׃ | 26 |
so dienen Schafe zu deiner Kleidung, und der Kaufpreis für ein Feld sind Böcke;
| ודי חלב עזים ללחמך ללחם ביתך וחיים לנערותיך׃ | 27 |
und genug Ziegenmilch ist da zu deiner Nahrung, zur Nahrung deines Hauses, und Lebensunterhalt für deine Mägde.
