< מִשְׁלֵי 27 >
אל תתהלל ביום מחר כי לא תדע מה ילד יום׃ | 1 |
Boast not thyself of to morrow; for thou knowest not what a day may bring forth.
יהללך זר ולא פיך נכרי ואל שפתיך׃ | 2 |
Let another man praise thee, and not thine own mouth; a stranger, and not thine own lips.
כבד אבן ונטל החול וכעס אויל כבד משניהם׃ | 3 |
A stone is heavy, and the sand weighty; but a fool’s wrath is heavier than them both.
אכזריות חמה ושטף אף ומי יעמד לפני קנאה׃ | 4 |
Wrath is cruel, and anger is outrageous; but who is able to stand before envy?
טובה תוכחת מגלה מאהבה מסתרת׃ | 5 |
Open rebuke is better than secret love.
נאמנים פצעי אוהב ונעתרות נשיקות שונא׃ | 6 |
Faithful are the wounds of a friend; but the kisses of an enemy are deceitful.
נפש שבעה תבוס נפת ונפש רעבה כל מר מתוק׃ | 7 |
The full soul loatheth an honeycomb; but to the hungry soul every bitter thing is sweet.
כצפור נודדת מן קנה כן איש נודד ממקומו׃ | 8 |
As a bird that wandereth from her nest, so is a man that wandereth from his place.
שמן וקטרת ישמח לב ומתק רעהו מעצת נפש׃ | 9 |
Ointment and perfume rejoice the heart: so doth the sweetness of a man’s friend by hearty counsel.
רעך ורעה אביך אל תעזב ובית אחיך אל תבוא ביום אידך טוב שכן קרוב מאח רחוק׃ | 10 |
Thine own friend, and thy father’s friend, forsake not; neither go into thy brother’s house in the day of thy calamity: for better is a neighbour that is near than a brother far off.
חכם בני ושמח לבי ואשיבה חרפי דבר׃ | 11 |
My son, be wise, and make my heart glad, that I may answer him that reproacheth me.
ערום ראה רעה נסתר פתאים עברו נענשו׃ | 12 |
A prudent man foreseeth the evil, and hideth himself; but the simple pass on, and are punished.
קח בגדו כי ערב זר ובעד נכריה חבלהו׃ | 13 |
Take his garment that is surety for a stranger, and take a pledge of him for a strange woman.
מברך רעהו בקול גדול בבקר השכים קללה תחשב לו׃ | 14 |
He that blesseth his friend with a loud voice, rising early in the morning, it shall be counted a curse to him.
דלף טורד ביום סגריר ואשת מדונים נשתוה׃ | 15 |
A continual dropping in a very rainy day and a contentious woman are alike.
צפניה צפן רוח ושמן ימינו יקרא׃ | 16 |
Whosoever hideth her hideth the wind, and the oil in his right hand, which slippeth through his fingers.
ברזל בברזל יחד ואיש יחד פני רעהו׃ | 17 |
Iron sharpeneth iron; so a man sharpeneth the countenance of his friend.
נצר תאנה יאכל פריה ושמר אדניו יכבד׃ | 18 |
Whoso keepeth the fig tree shall eat the fruit thereof: so he that waiteth on his master shall be honoured.
כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם׃ | 19 |
As in water face answereth to face, so the heart of man to man.
שאול ואבדה לא תשבענה ועיני האדם לא תשבענה׃ (Sheol ) | 20 |
Hell and destruction are never full; so the eyes of man are never satisfied. (Sheol )
מצרף לכסף וכור לזהב ואיש לפי מהללו׃ | 21 |
As the fining pot for silver, and the furnace for gold; so is a man to his praise.
אם תכתוש את האויל במכתש בתוך הריפות בעלי לא תסור מעליו אולתו׃ | 22 |
Though thou shouldest bray a fool in a mortar among wheat with a pestle, yet will not his foolishness depart from him.
ידע תדע פני צאנך שית לבך לעדרים׃ | 23 |
Be thou diligent to know the state of thy flocks, and look well to thy herds.
כי לא לעולם חסן ואם נזר לדור דור׃ | 24 |
For riches are not for ever: and doth the crown endure to every generation?
גלה חציר ונראה דשא ונאספו עשבות הרים׃ | 25 |
The hay appeareth, and the tender grass sheweth itself, and herbs of the mountains are gathered.
כבשים ללבושך ומחיר שדה עתודים׃ | 26 |
The lambs are for thy clothing, and the goats are the price of the field.
ודי חלב עזים ללחמך ללחם ביתך וחיים לנערותיך׃ | 27 |
And thou shalt have goats’ milk enough for thy food, for the food of thy household, and for the maintenance for thy maidens.