מִשְׁלֵי 26

1 כשלג בקיץ וכמטר בקציר כן לא נאוה לכסיל כבוד׃

כַּשֶּׁלֶג ׀ בַּקַּיִץ וְכַמָּטָר בַּקָּצִיר כֵּן לֹא־נָאוֶה לִכְסִיל כָּבֽוֹד׃

2 כצפור לנוד כדרור לעוף כן קללת חנם לא תבא׃

כַּצִּפּוֹר לָנוּד כַּדְּרוֹר לָעוּף כֵּן קִֽלְלַת חִנָּם לא לוֹ תָבֹֽא׃

3 שוט לסוס מתג לחמור ושבט לגו כסילים׃

שׁוֹט לַסּוּס מֶתֶג לַחֲמוֹר וְשֵׁבֶט לְגֵו כְּסִילִֽים׃

4 אל תען כסיל כאולתו פן תשוה לו גם אתה׃

אַל־תַּעַן כְּסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ פֶּֽן־תִּשְׁוֶה־לּוֹ גַם־אָֽתָּה׃

5 ענה כסיל כאולתו פן יהיה חכם בעיניו׃

עֲנֵה כְסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ פֶּן־יִהְיֶה חָכָם בְּעֵינָֽיו׃

6 מקצה רגלים חמס שתה שלח דברים ביד כסיל׃

מְקַצֶּה רַגְלַיִם חָמָס שֹׁתֶה שֹׁלֵחַ דְּבָרִים בְּיַד־כְּסִֽיל׃

7 דליו שקים מפסח ומשל בפי כסילים׃

דַּלְיוּ שֹׁקַיִם מִפִּסֵּחַ וּמָשָׁל בְּפִי כְסִילִֽים׃

8 כצרור אבן במרגמה כן נותן לכסיל כבוד׃

כִּצְרוֹר אֶבֶן בְּמַרְגֵּמָה כֵּן־נוֹתֵן לִכְסִיל כָּבֽוֹד׃

9 חוח עלה ביד שכור ומשל בפי כסילים׃

חוֹחַ עָלָה בְיַד־שִׁכּוֹר וּמָשָׁל בְּפִי כְסִילִֽים׃

10 רב מחולל כל ושכר כסיל ושכר עברים׃

רַב מְחֽוֹלֵֽל־כֹּל וְשֹׂכֵר כְּסִיל וְשֹׂכֵר עֹבְרִֽים׃

11 ככלב שב על קאו כסיל שונה באולתו׃

כְּכֶלֶב שָׁב עַל־קֵאוֹ כְּסִיל שׁוֹנֶה בְאִוַּלְתּֽוֹ׃

12 ראית איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו׃

רָאִיתָ אִישׁ חָכָם בְּעֵינָיו תִּקְוָה לִכְסִיל מִמֶּֽנּוּ׃

13 אמר עצל שחל בדרך ארי בין הרחבות׃

אָמַר עָצֵל שַׁחַל בַּדָּרֶךְ אֲרִי בֵּין הָרְחֹבֽוֹת׃

14 הדלת תסוב על צירה ועצל על מטתו׃

הַדֶּלֶת תִּסּוֹב עַל־צִירָהּ וְעָצֵל עַל־מִטָּתֽוֹ׃

15 טמן עצל ידו בצלחת נלאה להשיבה אל פיו׃

טָמַן עָצֵל יָדוֹ בַּצַּלָּחַת נִלְאָה לַֽהֲשִׁיבָהּ אֶל־פִּֽיו׃

16 חכם עצל בעיניו משבעה משיבי טעם׃

חָכָם עָצֵל בְּעֵינָיו מִשִּׁבְעָה מְשִׁיבֵי טָֽעַם׃

17 מחזיק באזני כלב עבר מתעבר על ריב לא לו׃

מַחֲזִיק בְּאָזְנֵי־כָלֶב עֹבֵר מִתְעַבֵּר עַל־רִיב לֹּֽא־לֽוֹ׃

18 כמתלהלה הירה זקים חצים ומות׃

כְּֽמִתְלַהְלֵהַּ הַיֹּרֶה זִקִּים חִצִּים וָמָֽוֶת׃

19 כן איש רמה את רעהו ואמר הלא משחק אני׃

כֵּֽן־אִישׁ רִמָּה אֶת־רֵעֵהוּ וְאָמַר הֲ‍ֽלֹא־מְשַׂחֵק אָֽנִי׃

20 באפס עצים תכבה אש ובאין נרגן ישתק מדון׃

בְּאֶפֶס עֵצִים תִּכְבֶּה־אֵשׁ וּבְאֵין נִרְגָּן יִשְׁתֹּק מָדֽוֹן׃

21 פחם לגחלים ועצים לאש ואיש מדונים לחרחר ריב׃

פֶּחָם לְגֶחָלִים וְעֵצִים לְאֵשׁ וְאִישׁ מדונים מִדְיָנִים לְחַרְחַר־רִֽיב׃

22 דברי נרגן כמתלהמים והם ירדו חדרי בטן׃

דִּבְרֵי נִרְגָּן כְּמִֽתְלַהֲמִים וְהֵם יָרְדוּ חַדְרֵי־בָֽטֶן׃

23 כסף סיגים מצפה על חרש שפתים דלקים ולב רע׃

כֶּסֶף סִיגִים מְצֻפֶּה עַל־חָרֶשׂ שְׂפָתַיִם דֹּלְקִים וְלֶב־רָֽע׃

24 בשפתו ינכר שונא ובקרבו ישית מרמה׃

בשפתו בִּשְׂפָתָיו יִנָּכֵר שׂוֹנֵא וּבְקִרְבּוֹ יָשִׁית מִרְמָֽה׃

25 כי יחנן קולו אל תאמן בו כי שבע תועבות בלבו׃

כִּֽי־יְחַנֵּן קוֹלוֹ אַל־תַּֽאֲמֶן־בּוֹ כִּי שֶׁבַע תּוֹעֵבוֹת בְּלִבּֽוֹ׃

26 תכסה שנאה במשאון תגלה רעתו בקהל׃

תִּכַּסֶּה שִׂנְאָה בְּמַשָּׁאוֹן תִּגָּלֶה רָעָתוֹ בְקָהָֽל׃

27 כרה שחת בה יפל וגלל אבן אליו תשוב׃

כֹּֽרֶה־שַּׁחַת בָּהּ יִפֹּל וְגֹלֵל אֶבֶן אֵלָיו תָּשֽׁוּב׃

28 לשון שקר ישנא דכיו ופה חלק יעשה מדחה׃

לְֽשׁוֹן־שֶׁקֶר יִשְׂנָא דַכָּיו וּפֶה חָלָק יַעֲשֶׂה מִדְחֶֽה׃