< מִשְׁלֵי 26 >
כשלג בקיץ וכמטר בקציר כן לא נאוה לכסיל כבוד׃ | 1 |
Wie der Schnee zum Sommer und der Regen zur Ernte, so wenig paßt Ehre für den Narren.
כצפור לנוד כדרור לעוף כן קללת חנם לא תבא׃ | 2 |
Wie ein Sperling davonflattert und eine Schwalbe wegfliegt, so ein unverdienter Fluch: er trifft nicht ein.
שוט לסוס מתג לחמור ושבט לגו כסילים׃ | 3 |
Dem Pferd eine Geißel, dem Esel ein Zaum und dem Narren eine Rute auf den Rücken!
אל תען כסיל כאולתו פן תשוה לו גם אתה׃ | 4 |
Antworte dem Narren nicht nach seiner Narrheit, damit du ihm nicht gleichest;
ענה כסיל כאולתו פן יהיה חכם בעיניו׃ | 5 |
antworte aber dem Narren nach seiner Narrheit, damit er sich nicht weise dünke.
מקצה רגלים חמס שתה שלח דברים ביד כסיל׃ | 6 |
Es haut sich die Füße ab und muß Ärger schlucken, wer seine Sachen durch einen Narren besorgen läßt.
דליו שקים מפסח ומשל בפי כסילים׃ | 7 |
Schwach wie die Beine des Lahmen, so ist ein [weiser] Spruch im Munde des Toren.
כצרור אבן במרגמה כן נותן לכסיל כבוד׃ | 8 |
Wie wenn man einen Stein in der Schleuder festbindet, so ist's, wenn man einem Toren Ehre erweist.
חוח עלה ביד שכור ומשל בפי כסילים׃ | 9 |
Ein Dorn geriet in die Hand eines Trunkenen und ein Spruch in den Mund der Toren!
רב מחולל כל ושכר כסיל ושכר עברים׃ | 10 |
Ein Händelsüchtiger verletzt alle und nimmt Toren und Landstreicher in seinen Sold.
ככלב שב על קאו כסיל שונה באולתו׃ | 11 |
Wie ein Hund, der zu seinem Gespei zurückkehrt, so ist ein Narr, der seine Dummheit wiederholt.
ראית איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו׃ | 12 |
Siehst du einen Mann, der sich selbst weise dünkt, so kannst du für einen Toren mehr Hoffnung haben als für ihn!
אמר עצל שחל בדרך ארי בין הרחבות׃ | 13 |
Der Faule spricht: «Es ist ein Löwe draußen, ein Leu ist mitten auf der Straße!»
הדלת תסוב על צירה ועצל על מטתו׃ | 14 |
Die Tür dreht sich in der Angel und der Faule in seinem Bett.
טמן עצל ידו בצלחת נלאה להשיבה אל פיו׃ | 15 |
Der Faule steckt seine Hand in die Schüssel; er bringt sie kaum mehr zum Mund zurück!
חכם עצל בעיניו משבעה משיבי טעם׃ | 16 |
Ein Fauler dünkt sich weiser als sieben, die verständige Antworten geben.
מחזיק באזני כלב עבר מתעבר על ריב לא לו׃ | 17 |
Es packt einen vorüberlaufenden Hund bei den Ohren, wer sich in einen Streit mischt, der ihn nichts angeht.
כמתלהלה הירה זקים חצים ומות׃ | 18 |
Wie ein Wahnsinniger, der feurige und todbringende Pfeile abschießt,
כן איש רמה את רעהו ואמר הלא משחק אני׃ | 19 |
so ist ein Mensch, der seinen Nächsten betrügt und dann spricht: «Ich habe nur gescherzt!»
באפס עצים תכבה אש ובאין נרגן ישתק מדון׃ | 20 |
Wo kein Holz mehr ist, erlischt das Feuer; und wenn der Verleumder fort ist, so hört der Hader auf.
פחם לגחלים ועצים לאש ואיש מדונים לחרחר ריב׃ | 21 |
Zur Glut braucht es Kohlen und zum Feuer Holz, und um Streit anzufangen, einen zänkischen Mann.
דברי נרגן כמתלהמים והם ירדו חדרי בטן׃ | 22 |
Die Worte des Verleumders sind wie Leckerbissen; sie dringen ins Innerste des Leibes.
כסף סיגים מצפה על חרש שפתים דלקים ולב רע׃ | 23 |
Silberschaum über Scherben gezogen, also sind feurige Lippen und ein böses Herz.
בשפתו ינכר שונא ובקרבו ישית מרמה׃ | 24 |
Mit seinen Lippen verstellt sich der Hasser, und in seinem Herzen nimmt er sich Betrügereien vor.
כי יחנן קולו אל תאמן בו כי שבע תועבות בלבו׃ | 25 |
Wenn er schöne Worte macht, so traue ihm nicht; denn es sind sieben Greuel in seinem Herzen.
תכסה שנאה במשאון תגלה רעתו בקהל׃ | 26 |
Hüllt sich der Haß in Täuschung, so wird seine Bosheit doch offenbar in der Gemeinde.
כרה שחת בה יפל וגלל אבן אליו תשוב׃ | 27 |
Wer [andern] eine Grube gräbt, fällt selbst hinein; und wer einen Stein wälzt, zu dem kehrt er zurück.
לשון שקר ישנא דכיו ופה חלק יעשה מדחה׃ | 28 |
Eine Lügenzunge haßt die von ihr Zermalmten, und ein glattes Maul richtet Verderben an.