< מִשְׁלֵי 26 >
כשלג בקיץ וכמטר בקציר כן לא נאוה לכסיל כבוד׃ | 1 |
Wie der Schnee im Sommer und Regen in der Ernte, also reimet sich dem Narren Ehre nicht.
כצפור לנוד כדרור לעוף כן קללת חנם לא תבא׃ | 2 |
Wie ein Vogel dahinfährt und eine Schwalbe fleugt, also ein unverdienter Fluch trifft nicht.
שוט לסוס מתג לחמור ושבט לגו כסילים׃ | 3 |
Dem Roß eine Geißel und dem Esel ein Zaum; und dem Narren eine Rute auf den Rücken.
אל תען כסיל כאולתו פן תשוה לו גם אתה׃ | 4 |
Antworte dem Narren nicht mich seiner Narrheit, daß du ihm nicht auch gleich werdest.
ענה כסיל כאולתו פן יהיה חכם בעיניו׃ | 5 |
Antworte aber dem Narren nach seiner Narrheit, daß er sich nicht weise lasse dünken.
מקצה רגלים חמס שתה שלח דברים ביד כסיל׃ | 6 |
Wer eine Sache durch einen törichten Boten ausrichtet, der ist wie ein Lahmer an Füßen und nimmt Schaden.
דליו שקים מפסח ומשל בפי כסילים׃ | 7 |
Wie einem Krüppel das Tanzen, also stehet den Narren an, von Weisheit reden.
כצרור אבן במרגמה כן נותן לכסיל כבוד׃ | 8 |
Wer einem Narren Ehre anlegt, das ist, als wenn einer einen Edelstein auf den Rabenstein würfe.
חוח עלה ביד שכור ומשל בפי כסילים׃ | 9 |
Ein Spruch in eines Narren Mund ist wie ein Dornzweig, der in eines Trunkenen Hand sticht.
רב מחולל כל ושכר כסיל ושכר עברים׃ | 10 |
Ein guter Meister macht ein Ding recht; aber wer einen Hümpler dinget, dem wird's verderbt.
ככלב שב על קאו כסיל שונה באולתו׃ | 11 |
Wie ein Hund sein Gespeietes wieder frißt, also ist der Narr, der seine Narrheit wieder treibt.
ראית איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו׃ | 12 |
Wenn du einen siehest, der sich weise dünket, da ist an einem Narren mehr Hoffnung denn an ihm.
אמר עצל שחל בדרך ארי בין הרחבות׃ | 13 |
Der Faule spricht: Es ist ein junger Löwe auf dem Wege und ein Löwe auf den Gassen.
הדלת תסוב על צירה ועצל על מטתו׃ | 14 |
Ein Fauler wendet sich im Bette wie die Tür in der Angel.
טמן עצל ידו בצלחת נלאה להשיבה אל פיו׃ | 15 |
Der Faule verbirgt seine Hand in dem Topf, und wird ihm sauer, daß er sie zum Munde bringe.
חכם עצל בעיניו משבעה משיבי טעם׃ | 16 |
Ein Fauler dünkt sich weiser denn sieben, die da Sitten lehren.
מחזיק באזני כלב עבר מתעבר על ריב לא לו׃ | 17 |
Wer vorgehet und sich menget in fremden Hader, der ist wie einer, der den Hund bei den Ohren zwacket.
כמתלהלה הירה זקים חצים ומות׃ | 18 |
Wie einer heimlich mit Geschoß und Pfeilen schießt und tötet,
כן איש רמה את רעהו ואמר הלא משחק אני׃ | 19 |
also tut ein falscher Mensch mit seinem Nächsten und spricht danach: Ich habe gescherzt.
באפס עצים תכבה אש ובאין נרגן ישתק מדון׃ | 20 |
Wenn nimmer Holz da ist, so verlöscht das Feuer, und wenn der Verleumder weg ist, so höret der Hader auf.
פחם לגחלים ועצים לאש ואיש מדונים לחרחר ריב׃ | 21 |
Wie die Kohlen eine Glut und Holz ein Feuer, also richtet ein zänkischer Mann Hader an.
דברי נרגן כמתלהמים והם ירדו חדרי בטן׃ | 22 |
Die Worte des Verleumders sind wie Schläge und sie gehen durchs Herz.
כסף סיגים מצפה על חרש שפתים דלקים ולב רע׃ | 23 |
Giftiger Mund und böses Herz ist wie ein Scherben mit Silberschaum überzogen.
בשפתו ינכר שונא ובקרבו ישית מרמה׃ | 24 |
Der Feind wird erkannt bei seiner Rede, wiewohl er im Herzen falsch ist.
כי יחנן קולו אל תאמן בו כי שבע תועבות בלבו׃ | 25 |
Wenn er seine Stimme holdselig macht, so glaube ihm nicht; denn es sind sieben Greuel in seinem Herzen.
תכסה שנאה במשאון תגלה רעתו בקהל׃ | 26 |
Wer den Haß heimlich hält, Schaden zu tun, des Bosheit wird vor der Gemeine offenbar werden.
כרה שחת בה יפל וגלל אבן אליו תשוב׃ | 27 |
Wer eine Grube macht, der wird dreinfallen; und wer einen Stein wälzet, auf den wird er kommen.
לשון שקר ישנא דכיו ופה חלק יעשה מדחה׃ | 28 |
Eine falsche Zunge hasset, der ihn strafet; und ein Heuchelmaul richtet Verderben an.