מִשְׁלֵי 26
| כשלג בקיץ וכמטר בקציר כן לא נאוה לכסיל כבוד׃ | 1 |
Like snow in summer, and as rain in harvest, so honour is not fitting for a fool.
| כצפור לנוד כדרור לעוף כן קללת חנם לא תבא׃ | 2 |
Like a fluttering sparrow, like a darting swallow, so the undeserved curse doesn’t come to rest.
| שוט לסוס מתג לחמור ושבט לגו כסילים׃ | 3 |
A whip is for the horse, a bridle for the donkey, and a rod for the back of fools!
| אל תען כסיל כאולתו פן תשוה לו גם אתה׃ | 4 |
Don’t answer a fool according to his folly, lest you also be like him.
| ענה כסיל כאולתו פן יהיה חכם בעיניו׃ | 5 |
Answer a fool according to his folly, lest he be wise in his own eyes.
| מקצה רגלים חמס שתה שלח דברים ביד כסיל׃ | 6 |
One who sends a message by the hand of a fool is cutting off feet and drinking violence.
| דליו שקים מפסח ומשל בפי כסילים׃ | 7 |
Like the legs of the lame that hang loose, so is a parable in the mouth of fools.
| כצרור אבן במרגמה כן נותן לכסיל כבוד׃ | 8 |
As one who binds a stone in a sling, so is he who gives honour to a fool.
| חוח עלה ביד שכור ומשל בפי כסילים׃ | 9 |
Like a thorn bush that goes into the hand of a drunkard, so is a parable in the mouth of fools.
| רב מחולל כל ושכר כסיל ושכר עברים׃ | 10 |
As an archer who wounds all, so is he who hires a fool or he who hires those who pass by.
| ככלב שב על קאו כסיל שונה באולתו׃ | 11 |
As a dog that returns to his vomit, so is a fool who repeats his folly.
| ראית איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו׃ | 12 |
Do you see a man wise in his own eyes? There is more hope for a fool than for him.
| אמר עצל שחל בדרך ארי בין הרחבות׃ | 13 |
The sluggard says, “There is a lion in the road! A fierce lion roams the streets!”
| הדלת תסוב על צירה ועצל על מטתו׃ | 14 |
As the door turns on its hinges, so does the sluggard on his bed.
| טמן עצל ידו בצלחת נלאה להשיבה אל פיו׃ | 15 |
The sluggard buries his hand in the dish. He is too lazy to bring it back to his mouth.
| חכם עצל בעיניו משבעה משיבי טעם׃ | 16 |
The sluggard is wiser in his own eyes than seven men who answer with discretion.
| מחזיק באזני כלב עבר מתעבר על ריב לא לו׃ | 17 |
Like one who grabs a dog’s ears is one who passes by and meddles in a quarrel not his own.
| כמתלהלה הירה זקים חצים ומות׃ | 18 |
Like a madman who shoots torches, arrows, and death,
| כן איש רמה את רעהו ואמר הלא משחק אני׃ | 19 |
is the man who deceives his neighbour and says, “Am I not joking?”
| באפס עצים תכבה אש ובאין נרגן ישתק מדון׃ | 20 |
For lack of wood a fire goes out. Without gossip, a quarrel dies down.
| פחם לגחלים ועצים לאש ואיש מדונים לחרחר ריב׃ | 21 |
As coals are to hot embers, and wood to fire, so is a contentious man to kindling strife.
| דברי נרגן כמתלהמים והם ירדו חדרי בטן׃ | 22 |
The words of a whisperer are as dainty morsels, they go down into the innermost parts.
| כסף סיגים מצפה על חרש שפתים דלקים ולב רע׃ | 23 |
Like silver dross on an earthen vessel are the lips of a fervent one with an evil heart.
| בשפתו ינכר שונא ובקרבו ישית מרמה׃ | 24 |
A malicious man disguises himself with his lips, but he harbours evil in his heart.
| כי יחנן קולו אל תאמן בו כי שבע תועבות בלבו׃ | 25 |
When his speech is charming, don’t believe him, for there are seven abominations in his heart.
| תכסה שנאה במשאון תגלה רעתו בקהל׃ | 26 |
His malice may be concealed by deception, but his wickedness will be exposed in the assembly.
| כרה שחת בה יפל וגלל אבן אליו תשוב׃ | 27 |
Whoever digs a pit shall fall into it. Whoever rolls a stone, it will come back on him.
| לשון שקר ישנא דכיו ופה חלק יעשה מדחה׃ | 28 |
A lying tongue hates those it hurts; and a flattering mouth works ruin.
